בחייו של מרדכי
אביב 1949
מן הקרבות לתיעוד המלחמה
לפי מחקרו של ישראל בן דור, באביב 1949 הצטרף גזית לצוותו של אלעזר גלילי ב״מערכות״, שעסק במחקר ובכתיבת תולדות מלחמת העצמאות.
בישראל ובעולם
זיכרון ותיעודאחרי המלחמה
להפיק לקחים מן הקרבות
צוות מערכות אסף מסמכים ועדויות כדי לחקור את הקרבות וללמוד מהם. זו הייתה דרך נוספת להעביר את ניסיון הלוחמים לדור הבא.
בחייו של מרדכי
1949
אל שירות החוץ
גזית הצטרף למשרד החוץ. בהמשך שירת בלונדון וברנגון והיה מזכיר מדיני ומנהל לשכתה של גולדה מאיר כשרת החוץ. בשנים אלה התבסס מסלול מקצועי שנע בין נציגויות ישראל בעולם ובין עבודת המטה בירושלים.
מסמכים מן השירות בלונדון וברנגון ←בישראל ובעולם
בארץ ובישראל1949
מן הקרבות לשביתת נשק
ישראל חתמה על הסכמי שביתת נשק עם מצרים, לבנון, ירדן וסוריה. ההסכמים קבעו קווי הפרדה צבאיים, אך לא היו חוזי שלום — רקע לעבודת שירות החוץ של המדינה הצעירה.
להרחבה בוויקיפדיה↗בחייו של מרדכי
1960–1965
וושינגטון
מזכר אמריקאי מאוגוסט 1960 מציג את גזית כציר החדש בשגרירות, לצד השגריר אברהם הרמן. סוכנות JTA דיווחה על הגעתו ב־11 ביולי 1960, כמחליפו של יעקב הרצוג; קודם לכן עמד בראש לשכת שר החוץ. שלוש שנים אחר כך מתעד יומן גבע את חתימתו בשם ישראל על הצטרפות לאמנה לאיסור חלקי על ניסויים גרעיניים. ביולי 1965, בקבלת פרידה שערך לכבודו ולכבוד רעייתו השגריר הרמן, צוין כי במהלך חמש שנותיו בוושינגטון שימש פעמים רבות כממלא מקום השגריר. המסמך והסרט משמרים שני פנים של השירות: שיחות העבודה והייצוג הפומבי.
לצפייה בחתימה מ־1963 ←בישראל ובעולם
בארץ ובישראלשנות השישים
העמקת הקשר עם ארצות הברית
הקשרים הביטחוניים והמדיניים בין שתי המדינות העמיקו, לצד מחלוקות ובהן סוגיית דימונה. זה היה הרקע לשיחות העבודה ולשליחותו של גזית בוושינגטון.
להרחבה בוויקיפדיה↗בעולם1963
אמנה להגבלת הניסויים הגרעיניים
האמנה שנחתמה במוסקבה אסרה ניסויים באטמוספירה, בחלל ובמים, במאמץ לצמצם נשורת גרעינית. היא הותירה ניסויים תת־קרקעיים מחוץ לאיסור.
להרחבה בוויקיפדיה↗בחייו של מרדכי
1965–1967
מחלקת המזרח התיכון
עם שובו מוושינגטון קיבל גזית תפקיד בכיר במשרד החוץ בירושלים, שעיקרו ענייני המזרח התיכון. בפברואר 1967 דיווחה JTA כי שלמה הלל מונה לסגן המנכ״ל ולראש מחלקת המזרח התיכון במקומו.
בישראל ובעולם
בארץ ובישראל1967
לפני מלחמת ששת הימים
המזרח התיכון היה המוקד המרכזי של מדיניות החוץ הישראלית בחודשים שקדמו למלחמה ביוני 1967.
בישראל ובעולם
בעולםאמצע שנות ה־60
אנרגיה ויחסים אזוריים
מחקר ביאלר קושר בין נפט איראני, צינור משותף ודיפלומטיה.
בישראל ובעולם
בעולםמאז 1967
יחסים מנותקים
ברית המועצות ניתקה את היחסים עם ישראל.
בחייו של מרדכי
1967–1972
יועץ, קליטה, ושוב משרד החוץ
לאחר מחלקת המזרח התיכון כיהן גזית כיועץ במשרד החוץ וכמנהל האגף לתפקידים מיוחדים. בשנים 1969–1970 היה המשנה למנכ״ל משרד הקליטה; מעריב דיווח על המינוי ב־13 במאי 1969. בהמשך שב למשרד החוץ כסגן המנכ״ל הממונה על היחסים עם ארצות הברית וקנדה.
בישראל ובעולם
בארץ ובישראל1968
משרד חדש לקליטת העלייה
משרד הקליטה הוקם ב־1968. יגאל אלון היה השר הראשון שעמד בראשו.
להרחבה בוויקיפדיה↗מקורות
בחייו של מרדכי
1972–1975
בלב השירות הציבורי
ב־1972–1973 כיהן כמנכ״ל משרד החוץ. במרס 1973 עבר לתפקיד מנכ״ל משרד ראש הממשלה, לצד גולדה מאיר ובהמשך יצחק רבין. עדותו בוועדת אגרנט ומזכרי השיחות עם הממשל האמריקאי מתעדים את עבודתו בתקופת המלחמה ובמגעים שאחריה. בריאיון עם קן שטיין אמר שהוא עצמו הציע שקציני ישראל ומצרים ינהלו משא ומתן פנים אל פנים, במפגשי הקילומטר ה־101. ביוני 1973, בעת ביקור הקנצלר וילי ברנדט, תדרך גזית את העיתונאים באנגלית והדגיש שלישראל אין התנגדות לכך שמדינות ידידותיות יקיימו יחסים טובים עם מדינות ערב. באוגוסט 1975, בסיום כהונתו כמנכ״ל המשרד וכיועצו המדיני של ראש הממשלה, יצא לוושינגטון עם היועץ המשפטי של משרד החוץ, מאיר רוזן, כדי לגבש את הנוסחים המשפטיים והמדיניים של הסכם הביניים. לפני ישיבת הממשלה הרימו השרים כוסית לכבודו ולכבוד מחליפו, עמוס ערן.
לעדויות מן התקופה ←בישראל ובעולם
בארץ ובישראלאוקטובר 1973
מלחמת יום הכיפורים
המלחמה פרצה במתקפה מצרית וסורית ב־6 באוקטובר. לצד הקרבות התנהלו מאמצים לקבלת סיוע ולגיבוש הפסקת אש, בתוך משבר שבו היו מעורבות גם המעצמות.
להרחבה בוויקיפדיה↗בארץ ובישראלינואר 1974
הפרדת הכוחות עם מצרים
הסכם 18 בינואר קבע נסיגות, דילול כוחות ואזור חיץ בפיקוח האו״ם ליד תעלת סואץ. זה היה שלב במעבר מן המלחמה להסדרים מדורגים.
להרחבה בוויקיפדיה↗בחייו של מרדכי
1975
הסכם הביניים עם מצרים
ב־4 בספטמבר חתם גזית בז׳נבה, לצד האלוף הרצל שפיר, על הסכם הביניים בין ישראל למצרים. ב־22 בחודש חתמו השניים בראשי תיבות גם על פרוטוקול הביצוע והמפות. היו אלה שלבים בהתקדמות המדינית שקדמה להסכם השלום של 1979. בדיווח מז׳נבה הוצג גזית כראש המשלחת הישראלית וכשגריר המיועד לצרפת. בריאיון ב־1980 סיפר שסאדאת סירב שהמשא ומתן יימשך אל תוך 1976, מחשש שמערכת הבחירות בארצות הברית תפגע בעמדת מצרים. יום השבתון המוסלמי והחגים שחלו באותו ספטמבר צמצמו את ימי העבודה, ולכן נדרשו שני מושבים רצופים בני 24 שעות — פרט שנזכר בו גם בחיוך.
אל מסמכי הסכם הביניים ←בישראל ובעולם
בארץ ובישראלספטמבר 1975
צעד נוסף בהסדר עם מצרים
הסכם הביניים, שהושג בתיווכו של הנרי קיסינג׳ר, כלל נסיגה ישראלית נוספת בסיני והתחייבות לפתרון הסכסוך בדרכי שלום. הוא קדם לחוזה השלום שנחתם ארבע שנים לאחר מכן.
להרחבה בוויקיפדיה↗בחייו של מרדכי
1975–1979
שגריר ישראל בצרפת
גזית ייצג את ישראל בפריז בשנים 1975–1979, לפי הביוגרפיה שפרסם המו״ל שלו. הכהונה כללה את המשבר בעקבות שחרור אבו דאוד ואת המשך המגעים עם ממשלת צרפת. במקורות משניים אחרים מופיעה שנת 1976 כמועד תחילת השגרירות; כבר בספטמבר 1975 כונה בעיתונות ״השגריר המיועד לצרפת״.
להיכרות עם השגריר בפריז ←בישראל ובעולם
בארץ ובישראל1979
חוזה השלום עם מצרים
ב־26 במרץ נחתם בוושינגטון חוזה השלום, בעקבות הסכמי קמפ דייוויד. הוא קבע סיום למצב המלחמה, יחסים דיפלומטיים ונסיגה ישראלית מסיני — המשך היסטורי להסדרים הקודמים.
להרחבה בוויקיפדיה↗