ניסיון שהפך לכתיבה
רקע היסטורי ושאלות להעמקה
1980. אחרי 31 שנות שירות, ודווקא כשהארכיונים מן השנים הראשונות של המדינה מתחילים להיפתח, גזית מחליף מקום: מן החדרים שבהם התקבלו ההחלטות אל הספרייה.
הוא כתב ספרים ומאמרים באנגלית ובעברית, על תהליך השלום, על מדיניות ג׳ון קנדינשיא ארצות הברית, 1961–1963. גזית כתב ספר על מדיניותו.מה רצה: למנוע את התפשטות הנשק הגרעיני, גם בדימונה, ולבנות יחסים גם עם מדינות ערב.עוד על ג׳ון קנדי ב״אנשים ואירועים״ ←, על התיווך בסכסוך ועל ויכוחים היסטוריים סביב 1948 ו־1971.
למה זה חשוב. מעטים האנשים שגם עשו היסטוריה וגם כתבו אותה מתוך המסמכים. ספריו ומאמריו הם עדות של איש מבפנים שמקפיד לבדוק את עצמו, והשאלות ששאל, על 1948 ועל השנים שלפני 1973, עדיין מעסיקות היסטוריונים.
שאלה למחשבה
איך הופך עד למחקר שאחרים יכולים לבדוק, בלי לוותר על מה שרק הוא ראה?
למה זה היה קשה. מי שהיה בחדר יודע דברים שאינם במסמכים, אבל גם נושא איתו זיכרון ועמדות. הכתיבה שלו נשענת במכוון על תעודות.
גזית חזר אל משאים ומתנים שבהם השתתף ובחן אותם כחוקר. לצד כל ספר בהמשך מצוין מה הוא שואל, על אילו חומרים הוא נשען ובאילו נקודות התעוררה מחלוקת על טיעוניו.ספר או מאמרThe Peace Process, 1969–1973: Efforts and Contactsספר או מאמרPresident Kennedy’s Policy toward the Arab States and Israelספר או מאמרIsraeli Diplomacy and the Quest for Peace
כדאי לזכור בקריאה שהוא עצמו היה מעורב בחלק מן האירועים. הוא הכיר את האנשים ואת המגעים, וגם הגן על החלטות שחוקרים אחרים ביקרו. תיאורי הספרים שומרים על ההבחנה הזאת ומפנים לכתיבתו ולוויכוח שהתפתח סביבה.ספר או מאמרThe Peace Process, 1969–1973: Efforts and Contactsספר או מאמרPresident Kennedy’s Policy toward the Arab States and Israelספר או מאמרמשא ומתן ותיווך במזרח התיכון: לקחים מחמישים שנהספר או מאמרIsraeli Diplomacy and the Quest for Peace
לרכישה ולקריאה: שלושת ספריו, ואיפה משיגים אותם
חבר מחקר במכון טרומן
גזית היה חבר מחקר במכון המחקר על שם הרי ס. טרומן למען קידום השלום. בקטלוג הראיון עמו מ־1987 במכון גולדה מאיר הוא מוצג כחוקר במכון טרומן.אוסף גולדה
המכון, הפועל באוניברסיטה העברית, עוסק בחקר המזרח התיכון והסכסוך הישראלי־פלסטיני, ומשלב מחקר אקדמי עם דיאלוג בין חוקרים ואנשי ציבור. זו מסגרת להבנת המעבר של גזית מן השירות המדיני לעיון בהיסטוריה ובמעשה של עשיית שלום.ספר או מאמרמכון טרומן — על המכוןספר או מאמרThe Peace Process, 1969–1973: Efforts and Contactsספר או מאמרIsraeli Diplomacy and the Quest for Peace
ספריית בוגן של המכון מונה את ארכיונו האישי של גזית בין אוספיה. זהו מקום נוסף לפנות אליו לאיתור חומרים ולבירור אפשרויות עיון.ספר או מאמר
בקטלוג ספריית האוניברסיטה העברית רשום היום ״ארכיון מרדכי גזית״ לפרטיו: התכתבויות ומסמכים משנות שירותו בממשלה ובמשרד החוץ ומעבודתו באוניברסיטה. בין הסדרות: הסכם הביניים של 1975, עדויות על קרבות 1948, נאומיו כשגריר בצרפת, וראיונות מ־1998 למפעל ההנצחה ליצחק רבין. אפשר לעיין בו בספרייה.ביוגרפיהארכיון מרדכי גזית — רשומת הארכיון, ספריית האוניברסיטה העבריתביוגרפיהארכיון מרדכי גזית — ״הסכם הביניים בין ישראל למצרים: התכתבויות ותזכירים״
שני מכתבים מן הארכיון, שכתב להוריו ב־1948, מוצגים באתר במלואם, עם הדפים הסרוקים: 10 באפריל, אחרי הקסטל, ו19 ביוני, מבית החולים.
מה שמור בארכיון
- מכתב להוריו, שנכתב כחודש אחרי פציעתו בקרבות בעיר העתיקה ↗
- כתב המינוי שלו ושל האלוף הרצל שפיר לייצג את ישראל בוועידת השלום בז׳נבה, 1975 ↗
- מכתב שכתב ליצחק רבין על הסדרי הביניים ↗
- הודעה שמסר בקבוצה הצבאית בז׳נבה, 23 בספטמבר 1975 ↗
- נאומים בצרפתית וביידיש מתקופת השגרירות, 1976–1977 ↗
- תמלול ריאיון מ־1998 למפעל ההנצחה לרבין, עם תיקונים בכתב ידו ↗
לעיון באוסף הארכיון ללימודי המזרח התיכון ולימודי ישראל ↗
לבקשת עיון, יש לציין את הסימול GAZ P6-1 ואת רשומת הארכיון 9920982778503701.
״תהליך השלום, 1969–1973״: השאלה שהציב לעצמו
רקע היסטורי ושאלות להעמקה
אחרי מלחמת יום הכיפורים, כשהאבל עוד טרי, נשאלה שאלה קשה: האם ממשלת גולדה מאיר החמיצה בשנים 1969–1973 הזדמנות לשלום עם מצרים, שהייתה יכולה למנוע את המלחמה? מי שהיה בחדרים החליט לענות עליה מתוך המסמכים.
בשנים האלה עלו יוזמות רבות: תוכניות ויליאם רוג׳רסמזכיר המדינה, כלומר שר החוץ האמריקאי, 1969–1973.מה רצה: תוכנית שלום אמריקאית כוללת, ובראשונה הפסקת אש במלחמת ההתשה.עוד על ויליאם רוג׳רס ב״אנשים ואירועים״ ←, על שם מזכיר המדינה האמריקאי, שליחות גונאר יארינגדיפלומט שוודי, שליח האו״ם למזרח התיכון, 1967–1971.מה רצה: הסכם שלום על בסיס החלטה 242 של מועצת הביטחון.עוד על גונאר יארינג ב״אנשים ואירועים״ ← מטעם האו״ם, הרעיון להסדר בתעלת סואץ ושליחות חאפז איסמאעיליועצו של נשיא מצרים סאדאת לביטחון לאומי. ב־1973 ניהל בשמו מגעים חשאיים עם קיסינג׳ר.עוד על חאפז איסמאעיל ב״אנשים ואירועים״ ←, יועצו של אנואר סאדאתנשיא מצרים, 1970–1981.מה רצה: להחזיר את סיני למצרים, ולהעביר את מצרים מחסות סובייטית לאמריקאית.עוד על אנואר סאדאת ב״אנשים ואירועים״ ←. אף אחת מהן לא הבשילה.
למה זה חשוב. זו אחת השאלות הכואבות בתולדות ישראל: האם אפשר היה למנוע את מלחמת יום הכיפורים ואת יותר מ־2,600 הרוגיה? גזית, שהיה בחדרים, כתב ספר שלם כדי לענות עליה מתוך המסמכים. מסקנתו, שלא הוחמצה הזדמנות, שנויה במחלוקת עד היום, והיא חלק מן הוויכוח הגדול על גולדה מאיר ועל המלחמה.
שאלה למחשבה
האם הוחמצה הזדמנות לשלום? ואיך עונים על כך בלי חוכמה שלאחר מעשה?
למה זה היה קשה. רבים מהמסמכים היו עדיין חסויים, והשאלה עוררה רגשות עזים בגלל מחיר המלחמה. חוקרים ואנשי ציבור הגיעו למסקנות הפוכות.
גזית הכין את המחקר ב־1982, בתקופת עמיתותו במכון הרי ס. טרומן לקידום השלום ובמכון לאונרד דייוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. הוא יצא באנגלית ב־1983, ובעברית ב־1984 בהוצאת יד טבנקין, בעזרת מרכז גולדה מאיר לתרבות ברביבים. את המהדורה העברית אפשר היום לקרוא כספר דיגיטלי, והפרק הראשון שלה פתוח לכולם.
הספר שואל שאלה אחת: האם ממשלת גולדה מאיר נקטה בשנים 1969–1973 מדיניות נכונה לקידום השלום? השיטה שלו הייתה לנתח כל הצעה שעלתה בשתי כהונותיה, ואת יחסן של ישראל, מצרים וארצות הברית אליה. הוא גם הסביר מדוע השאלה נשאלת על שנותיה הרבה יותר מאשר על שנות ממשלת אשכול שקדמה לה: ההנחה שזרעי מלחמת יום הכיפורים נזרעו אז, ההסכמה שכל עוד נאצר חי סיכויי ההידברות עם מצרים היו אפסיים, והתדמית של אשכול כרודף שלום לעומת התדמית של גולדה כבלתי גמישה.
הטיעון שלו ברור ונוקב. לדבריו, ישראל לא טעתה בהבנת העמדות המצריות: תמורת נסיגה של מאה אחוז אפשר היה להשיג ״מודוס ויוונדי״ עם מצרים, אבל הקונסנזוס של המפלגות הגדולות לא היה מוכן להסתפק בכך. הוא הודה שהדבקות בעמדות ישראל מנעה הסדר לפני 1973, אבל הדגיש: ״מה שהוחמץ איננו חוזה שלום, אלא הסדר סתמי ומעורפל״, בדומה להסדר סיני של 1957, שחוסר אמינותו הוכח ב־1967. הוא דחה גם את גרסתו המאוחרת של סאדאת, שלפיה בשנת חייו האחרונה החליט נאצר לעשות שלום, והצביע על הזזת הטילים באוגוסט 1970.
לטענתו, המבקרים מתעלמים מכך שממשלת גולדה קיבלה כמה החלטות שהיו צריכות להשפיע לחיוב על סיכויי השלום, ובראשן קבלת יוזמת רוג׳רס ביולי 1970, במחיר פירוק ממשלת הליכוד הלאומי. הספר בודק מדוע לא הניבו פרי. זו קריאתו בתוך ויכוח שנמשך עד היום: חוקרים אחרים, כמו אורי בר־יוסף, טוענים שיוזמת סאדאת מפברואר 1973 הייתה הזדמנות ממשית שנדחתה. הפרק על שליחות יארינג מתחבר ישירות לתיק שהוא עצמו טיפל בו.ספר או מאמרThe Peace Process, 1969–1973: Efforts and Contactsספר או מאמרמרדכי גזית — ״תהליך השלום (1969–1973)״, ספר דיגיטליספר או מאמרUri Bar-Joseph — Last Chance to Avoid War: Sadat’s Peace Initiative of February 1973
פרקי הספר
- מבוא
- חוזה שלום וגבולות בני־הגנה
- הבטחת אספקת נשק סדירה מארצות הברית
- ההפצצות בעומק מצרים
- פרשת דוקטור גולדמן
- יוזמת רוג׳רס ב׳, קיץ 1970
- שליחות יארינג, 1970–1971
- המאמצים להסדר לפתיחת תעלת סואץ
- שליחות חאפז איסמאעיל
- השאלה הפלסטינית־ירדנית
- סיכום ומסקנות
לחזור אל המסמכים: ויכוח על 1948
רקע היסטורי ושאלות להעמקה
בסוף מלחמת העצמאות נשארו הגדה המערבית ומזרח ירושלים בידי ירדן. ארבעים שנה אחר כך, כשנפתחו התעודות, התפתח ויכוח חריף בין היסטוריונים: האם ישראל ויתרה עליהן מרצון, אולי אפילו בהסכם סודי בין בן־גוריון למלך עבדאללה?
חלק מהחוקרים טענו שדוד בן־גוריוןראש הממשלה הראשון של ישראל.מה רצה: מדינה חזקה, ובעלות ברית מחוץ לטבעת העוינות.עוד על דוד בן־גוריון ב״אנשים ואירועים״ ← והמלך עבדאללה הראשוןמלך ירדן עד הירצחו ב־1951. גזית חקר את המגעים עמו.מה רצה: להרחיב את ממלכתו, גם במחיר הסדר עם ישראל.עוד על המלך עבדאללה הראשון ב״אנשים ואירועים״ ← הגיעו להסכם סודי או להבנה שקטה: ישראל לא תיכנס לשטח שירדן שולטת בו. אחרים הדגישו שיקולים דמוגרפיים, מדיניים וצבאיים.
למה זה חשוב. השאלה מדוע ישראל לא כבשה את הגדה המערבית ב־1948 היא שאלה על גבולות המדינה ועל ההחלטות הגורליות של בן־גוריון. גזית הצטרף לוויכוח בין ההיסטוריונים כדי לבדוק טענה שהפכה כמעט למיתוס, וחזר אל התעודות עצמן.
שאלה למחשבה
איך שופטים החלטה מ־1948 לפי מה שידעו וחששו אז, ולא לפי מה שנראה ברור היום?
למה זה היה קשה. מגעים חשאיים עם עבדאללה אכן התקיימו, ולכן קשה להבחין בין שותפות אינטרסים לבין התחייבות מחייבת. התשובה תלויה בקריאה זהירה של המסמכים.
בפברואר 1989, ב״מערכות״ 314, הצטרף גזית לוויכוח בין היסטוריונים: מדוע לא ניסתה ישראל לכבוש את הגדה המערבית בסוף מלחמת העצמאות? חוקרים טענו שההימנעות נבעה מהסכם סודי, או לפחות מהבנה מחייבת, בין בן־גוריון למלך עבדאללה. גזית חלק על כך. לדבריו, בין מאות התעודות הישראליות, הבריטיות והאמריקאיות מאותה תקופה אין אף אחת שמאשרת הסכם כזה.
במקום זאת הציע שילוב של שיקולים: העדיפות העליונה שניתנה לנגב, הלחץ האמריקאי הכבד, החשש מהתערבות בריטית מכוח חוזה ההגנה של בריטניה עם ירדן, והמאבק הצפוי על גבולות המדינה. הוא דחה גם את הטענה שהשיקול הדמוגרפי הכריע, והזכיר שבן־גוריון ניסה לכבוש ב־1948 את רצועת עזה על אוכלוסייתה, ובאפריל 1949 אמר לנציג אמריקאי בכיר שאם מצרים אינה רוצה את עזה בגלל הפליטים שבה, ישראל תקבל אותה ותתיר לפליטים לשוב לבתיהם.
הוא הכיר בקיומה של שותפות אינטרסים מסוימת בין ישראל לירדן, אבל הציב גבול חד: ״אולם שותפות אינטרסים עדיין אינה מהווה הסכם דה פקטו ולא כל שכן הסכם דה יורה.״ ההבחנה הזאת, דיוק במשמעותם של מושגים מדיניים וקריאה צמודה של האפשרויות שעמדו בפני מקבלי ההחלטות, עוברת כחוט השני בעבודתו כחוקר. זה טיעונו בתוך מחלוקת מחקרית, ולא הכרעה שסגרה אותה.
המאמר נשען על מחקריו הקודמים: מחקר ב״הציונות״ מ־1987 על גלגולי הצעת בן־גוריון ב־1949 לכלול את רצועת עזה, על כל אוכלוסייתה, בתחומי ישראל; ומאמר קודם ב״מערכות״ על מבצע חורב. המברק האמריקאי שהוא מצטט, דיווחו של מארק אתרידג׳ על פגישתו עם בן־גוריון בטבריה ב־18 באפריל 1949, פתוח לקריאה במלואו בסדרת FRUS.ספר או מאמרמרדכי גזית — ״על מיתוס העיסקה, ההבנה וההסכם בין בן־גוריון לעבדאללה״ספר או מאמרמרדכי גזית — ״גלגולי הצעת בן־גוריון ב־1949 לכלול את רצועת עזה, על כל אוכלוסייתה, בתחומי מדינת ישראל״תיעוד מדיניFRUS — אתרידג׳ אצל בן־גוריון בטבריה, 18 באפריל 1949
חילופי ידע, גם בתוך אי־הסכמה
רקע היסטורי ושאלות להעמקה
שנות ה־80. בגדה המערבית חיים מאות אלפי פלסטינים תחת שלטון ישראלי, רבים מהם עם אזרחות ירדנית, ושאלת מעמדם עומדת במרכז הוויכוח. ההתכתבות שלפנינו התנהלה בין שני אנשים משני צדי השאלה.
עזיז שחאדהעורך דין מרמאללה, מן הפלסטינים הראשונים שתמכו בגלוי במדינה פלסטינית לצד ישראל; נרצח ב־1985.מה רצה: מדינה פלסטינית לצד ישראל, בהכרעה של הפלסטינים עצמם.עוד על עזיז שחאדה ב״אנשים ואירועים״ ← היה עורך דין פלסטיני מרמאללה. גזית, אז חוקר במכון טרומן, התכתב איתו ב־1982 בשאלה משפטית שעלתה במחקרו.
למה זה חשוב. התכתבות בין דיפלומט ישראלי לשעבר לבין עורך דין פלסטיני מרמאללה, בשנות ה־80, לפני האינתיפאדה ולפני אוסלו, היא רגע נדיר. היא מראה שגם בין אנשים שעומדים משני צדי הסכסוך אפשר היה לנהל ויכוח ענייני, מכתב מול מכתב.
שאלה למחשבה
איך מתווכחים עם עמית על היסטוריה ששניכם חייתם, וממשיכים לכבד זה את זה?
למה זה היה קשה. השניים עמדו משני צדי הסכסוך, והחזיקו בעמדות שונות. ההתכתבות לא העידה על הסכמה, אלא על נכונות לבחון טענות לגופן.
בארכיון אוניברסיטת אקסטר נשמרו שני מכתבים: גזית אל עורך הדין הפלסטיני עזיז שחאדה, ותשובתו של שחאדה. גזית כתב על נייר המכתבים של מכון טרומן ושיתף חומר מחקרי על סוגיית האזרחות הירדנית. בתשובה הוצג ניתוח משפטי שחלק על הטענה שנבדקה.
התכתובת הזאת מראה את העבודה שמאחורי הכתבים: שאלות, חילופי חומר ותשובות מפורטות.ספר או מאמרגזית אל עזיז שחאדה, 20 באפריל 1982ספר או מאמרעזיז שחאדה אל גזית, 25 במאי 1982
להכיר את החיים היהודיים שמעבר לים
רקע היסטורי ושאלות להעמקה
יהדות ארצות הברית היא הקהילה היהודית הגדולה בעולם מחוץ לישראל. בשנות ה־80 התחזקה בישראל ההבנה שאי אפשר להכיר אותה רק כמקור תמיכה, וצריך להכיר את החיים עצמם: את המנהיגים הצעירים, את הסופרים ואת בתי הספר.
מוסדות ציבוריים בנו תוכניות חינוך ומנהיגות שיחברו בין הקהילות. גזית, אחרי שנות השירות, עבד על תוכניות כאלה עם המכון ליחסי יהדות אמריקה–ישראל.
למה זה חשוב. יהדות ארצות הברית היא אחד מעמודי התווך של ישראל, מדינית וכלכלית, אבל הקשר בין שתי הקהילות אינו מובן מאליו. אחרי שנות השירות, ובהן חמש שנים בוושינגטון שבהן הכיר את יהדות אמריקה מקרוב, עסק גזית בבניית היכרות אמיתית בין הישראלים לבין הקהילות שמעבר לים.
שאלה למחשבה
איך מחברים בין שני המרכזים הגדולים של העם היהודי, כשכל אחד רואה את השני אחרת?
למה זה היה קשה. רוב הישראלים ידעו מעט על חיי הקהילות בארצות הברית. שילוב הנושא בחינוך דרש שיתוף פעולה עם משרד החינוך ומימון.
בדוח מאת גזית למכון ליחסי יהדות אמריקה–ישראל מופיעה עשייה נוספת לאחר השירות הממשלתי: הכנות לתוכנית מנהיגות צעירה, תקווה לשלב בה סופרים ומשוררים, ופיתוח לימודים על יהדות ארצות הברית במערכת החינוך הישראלית.
הדוח מבחין בין שלב בדיקה ראשוני לבין שיתוף פעולה שעדיין צריך לבנות עם משרד החינוך. נבחנות בו גם תוכניות לטלוויזיה הלימודית, לצד הקושי שבעלותן.
לקריאת הדוח המקורי — עמ׳ 129 בקובץבאנגלית · קובץ ארכיון, כ־30 מגה־בייט. אם הקובץ נפתח בתחילתו, הזינו 129 בבורר העמודים של ה־PDF.
מקורות והערות קריאה (1)
- ספרים, מאמרים ומכתבים[C1] מרדכי גזית — דוח המכון ליחסי יהדות אמריקה–ישראל, נובמבר–דצמבר 1985 ↗
ארכיון מארק טננבאום, MS-603, סדרה D, קופסה 60, תיק 3, עמ׳ 129 בקובץ. בתחתית הדוח מופיע שמו המודפס של גזית. תאריכי התיק הם 1986–1987, אך תקופת הדוח מצוינת בו במפורש כ־1985.
ספריו (3)
שלושה ספרים פרי עטו, מן המחקרים הראשונים של 1983 ועד הספר שמסכם את כל הדרך, ב־2002. ליד כל ספר: במה הוא עוסק, ואיפה משיגים אותו.
2002הספר המסכם
Israeli Diplomacy and the Quest for Peace
הדיפלומטיה הישראלית והחתירה לשלום
- השאלה
- מה למד דיפלומט ותיק על משא ומתן, על תיווך ועל משרד החוץ, מבריטניה ועד מצרים וירדן?
הספר נע בין מלאכת התיווך לבין הכרעות מדיניות: שליחות ברנדוט, המגעים עם המלך עבדאללה, פרשת נחום גולדמן והסכם לונדון בין חוסיין לפרס. פרקים נוספים עוסקים במדיניות בן־גוריון כלפי עזה, ברכש נשק מארצות הברית, בסוגיית דימונה ובתפקיד משרד החוץ. המבנה מציג כמה זירות שבהן נבחנה הדיפלומטיה הישראלית.ספר או מאמר
זמין לרכישה: חדש, בכריכה ובדיגיטל
להשיג:רכישהרכישה אצל המו״ל · Routledge ↗רכישהמהדורה דיגיטלית · אמזון / Amazon Kindle ↗תצוגה מקדימהתצוגה מוגבלת · Google Books ↗
למי הוא מתאים, וכל המהדורות
- למי זה מתאים
- הקורא הרחב. הספר המסכם של מחקריו, זמין היום בהוצאת Routledge.
איפה אפשר למצוא את הפרסום
Frank Cass, מהדורה ראשונה 2002; משווק כיום בידי Routledge. ISBN של הכריכה הרכה: 9781138973435.
נמצאו רישומי מהדורות מודפסות ודיגיטליות. המחיר, זמינות הרכישה והגישה לתצוגה המקדימה נקבעים באתרי הספקים ועשויים להשתנות לפי מדינה.
1983
The Peace Process, 1969–1973: Efforts and Contacts
תהליך השלום: מאמצים ומגעים
- השאלה
- האם בשנים 1969–1973 הוחמצה הזדמנות לשלום עם מצרים, שהייתה יכולה למנוע את מלחמת יום הכיפורים?
הספר בוחן את המגעים שקדמו למלחמת יום הכיפורים ומערער על הטענה שהוחמץ שלום אפשרי עם מצרים. תוכן העניינים של המהדורה העברית מקיף את יוזמת רוג׳רס, שליחות יארינג, פתיחת תעלת סואץ ושליחות חאפז איסמאעיל, לצד אספקת נשק אמריקאי והשאלה הפלסטינית־ירדנית. זו פרשנותו ההיסטורית של גזית למהלכים ולמגבלותיהם.ספר או מאמרThe Peace Process, 1969–1973: Efforts and Contactsספר או מאמרתהליך השלום, 1969–1973
המהדורה העברית (1984) זמינה כספר דיגיטלי. המהדורה האנגלית אזלה מהדפוס, ויש לה עותקים משומשים
להשיג:רכישהלרכישה כספר דיגיטלי, והפרק הראשון בחינם · פסיק ↗יד שנייהעותקים משומשים של המהדורה האנגלית · AbeBooks ↗מו״להמהדורה בעברית · אתר ההוצאה ↗
למי הוא מתאים, וכל המהדורות
- למי זה מתאים
- מי שרוצה להבין מבפנים את הדרך אל מלחמת יום הכיפורים. ספר מחקר, זמין גם בעברית כספר דיגיטלי.
איפה אפשר למצוא את הפרסום
אנגלית: מאגנס, 1983, 155 עמ׳. עברית: ״תהליך השלום (1969–1973)״, סדרת ״קו אדום״, יד טבנקין והקיבוץ המאוחד, 1984.
את הספר בעברית אפשר לקרוא בכותר או לקנות כספר דיגיטלי בפסיק. המהדורה האנגלית המקורית נמכרת כיום כעותק משומש.
במועד הבדיקה צוין באתר ההוצאה שהספר אזל מהמלאי.
1983
President Kennedy’s Policy toward the Arab States and Israel
מדיניות הנשיא קנדי כלפי מדינות ערב וישראל
- השאלה
- איך שינה הנשיא קנדי את מדיניות ארצות הברית כלפי ישראל ומדינות ערב, ומה זה מלמד על ראשית הברית?
מחקר על מדיניות קנדי כלפי מדינות ערב וישראל בשנים 1961–1963, המשלב ניתוח עם תיעוד. בתוכן העניינים החלקי מופיע דיון נפרד במדיניותו כלפי ישראל. הספר מציע מסגרת אזורית לעיון ביחסי וושינגטון וירושלים; הרשומות הזמינות אינן מאפשרות לפרט בביטחון את מסקנותיו.ספר או מאמר
אזל מהדפוס: עותקים משומשים, ובספריות
איפה מוצאים:יד שנייהעותקים משומשים · AbeBooks ↗מכון מחקרבירור הזמנה · מרכז משה דיין ↗קטלוגאיתור בספריות · CiNii ↗
למי הוא מתאים, וכל המהדורות
- למי זה מתאים
- מתעניינים בהיסטוריה האמריקאית והמזרח־תיכונית. כולל מסמכים, ונכתב בידי מי שישב אז בשגרירות בוושינגטון.
איפה אפשר למצוא את הפרסום
מרכז שילוח, אוניברסיטת תל אביב, 1983. אנגלית; 133 עמ׳. ISBN 9652240036.
מרכז משה דיין כלל את הספר ברשימת מכירה מ־2025. יש לברר מול המרכז אם עדיין ניתן להזמינו; המבצע המופיע בדף הסתיים.
את כל ספריו ומאמריו אפשר גם לשאול ולקרוא בספריות: הספרייה הלאומית ↗ · WorldCat ↗
מאמרים, מסות והרצאות (10)
קריאה ברצף היא קריאה בביוגרפיה של מחשבה: מי באמת מעצב את מדיניות החוץ של ישראל, שורשי הברית עם ארצות הברית, השנים שלפני 1973, ובחזרה אל 1948 ואל השאלה מה היה אפשרי מול ירדן ובעזה. ליד כל חיבור מופיעה השאלה שהוא שואל.
The Role of the Foreign Ministry
תפקידו של משרד החוץ
- השאלה
- מי באמת מעצב את מדיניות החוץ של ישראל, ומה מקומו של משרד החוץ לצד ראש הממשלה ומערכת הביטחון?
להשיג:לעמוד הפרסום ↗
על החיבור, ואיך להשיג אותו
The Jerusalem Quarterly, גיליון 18, 1981, עמ׳ 3–14. מאמר שנכתב מיד אחרי 31 שנות שירות, על מקומו של משרד החוץ בקבלת ההחלטות המדיניות בישראל. מצוטט במחקר מאוחר על מדיניות החוץ של ישראל.ספר או מאמר
- למי זה מתאים
- מי שמתעניין באיך מתקבלות החלטות מדיניות בישראל. מאמר קצר, 12 עמודים.
America and Israel
מאמר על היחסים המיוחדים
- השאלה
- עד כמה יכולה ישראל להישען על ארצות הברית, ומה גבולות ״היחסים המיוחדים״?
להשיג:לעמוד הפרסום ↗
על החיבור, ואיך להשיג אותו
Partisan Review, כרך 49, גיליון 3, 1982. ניתוח של הקשר המיוחד עם ארצות הברית, של התועלת שבו ושל גבולות ההסתמכות על בעלת ברית. גרסה של המאמר נכללה מאוחר יותר בספרו מ־2002, תחת הכותרת ״קשר מיוחד שלא תמיד מיוחד״. זו פרשנותו, ולא תיאור ניטרלי של המחלוקות.ספר או מאמר
- למי זה מתאים
- קוראים שמתעניינים ביחסי ישראל וארצות הברית. מאמר, שגרסה שלו נכללה בספרו מ־2002.
מהלכים ומגעים מול קיר אטום
חיבור מתוך יום עיון על ממשלות גולדה מאיר בתהליך השלום
- השאלה
- מדוע נתקלו המגעים המדיניים בימי גולדה מאיר שוב ושוב בקיר?
להשיג:עיוןלקריאת הקובץ במכון גולדה מאיר (PDF) ↗
מדריך קצר לקריאה בחיבורעל החיבור, ואיך להשיג אותו
גזית מגן על מדיניות ממשלות גולדה מאיר מפני טענות להחמצת שלום. הוא מדגיש קשיים בעמדות ערב ובתיווך הבינלאומי, לצד אפשרות להחמצה אמריקאית בערוץ איסמעיל. זהו טיעון בדיעבד על המהלכים המדיניים, ולא פירוט של שליחויותיו או הישגיו האישיים.ספר או מאמרמהלכים ומגעים מול קיר אטום — מרדכי גזיתאוסף גולדהממשלות גולדה מאיר בתהליך השלום
- למי זה מתאים
- קוראי עברית. חיבור קצר, סרוק ופתוח לקריאה.
איפה אפשר למצוא את הפרסום
יום עיון, 22 ביולי 1985. סריקה בעברית, עמ׳ 21–36 ושער.
הקובץ המלא פתוח לקריאה באתר מכון גולדה מאיר.
ממשלת המערך ותהליך השלום — חוברת סא
שני חיבורים בתוך קובץ דיונים
- השאלה
- האם ממשלת המערך החמיצה הזדמנות לשלום? ויכוח פומבי, בין השאר עם יוסי ביילין.
להשיג:עיוןתוכן העניינים ועיון · כותר ↗
על החיבור, ואיך להשיג אותו
חוברת המתעדת דיון ביד טבנקין בשאלה אם ממשלות המערך החמיצו אפשרויות לשלום. גזית מציג בה עמדה השוללת החמצה ומשיב ליוסי ביילין, המציג עמדה מנוגדת. לצד דבריהם מופיעות תרומות של שמחה דיניץ, ישראל ביטמן ומשה כרמל. המבנה מאפשר לפגוש את הוויכוח בין המשתתפים.ספר או מאמר
- למי זה מתאים
- מי שרוצה לשמוע את הוויכוח עצמו, בקולות משני הצדדים, ולא רק את מסקנותיו.
איפה אפשר למצוא את הפרסום
חוברת סא, 1986; בעברית. כולל שני חיבורים של מרדכי גזית.
תוכן העניינים פתוח בכותר, וכך גם אפשרויות הקריאה.
גלגולי הצעת בן־גוריון ב־1949 לכלול את רצועת עזה, על כל אוכלוסייתה, בתחומי מדינת ישראל
מחקר על הצעה מדינית מ־1949
- השאלה
- מדוע הציע בן־גוריון ב־1949 לכלול את רצועת עזה, עם כל תושביה, בתחומי ישראל, ולמה ההצעה נכשלה?
להשיג:לעמוד הפרסום ↗
על החיבור, ואיך להשיג אותו
״הציונות״, כרך י״ב, 1987. מחקר על ההצעה שבן־גוריון העלה ב־1949, ועל המהלך הדיפלומטי שנמשך חודשים ונכשל בשל התנגדות מצרים.ספר או מאמר
- למי זה מתאים
- מתעניינים בשנותיה הראשונות של המדינה ובשאלת עזה, שלא ירדה מסדר היום.
The Israel–Jordan Peace Negotiations (1949–1951): King Abdallah’s Lonely Effort
המשא ומתן לשלום בין ישראל לירדן, 1949–1951: מאמצו הבודד של המלך עבדאללה
- השאלה
- האם אפשר היה להגיע לשלום עם ירדן כבר ב־1949–1951, ומה נשאר מן המאמץ אחרי רצח המלך עבדאללה?
להשיג:לעמוד הפרסום ↗
על החיבור, ואיך להשיג אותו
Journal of Contemporary History, כרך 23, גיליון 3, 1988, עמ׳ 409–424. חזרה אל שנות השירות הראשונות שלו ואל המגעים עם המלך עבדאללה, עד הירצחו ב־1951. המאמר מצוטט עד היום במחקר על יחסי ישראל וירדן.ספר או מאמר
- למי זה מתאים
- קוראי אנגלית שמתעניינים ביחסי ישראל וירדן. מאמר אקדמי קצר, שמצוטט עד היום.
על מיתוס העיסקה, ההבנה וההסכם בין בן־גוריון לעבדאללה
ויכוח היסטורי על 1948
- השאלה
- האם היה הסכם סודי בין בן־גוריון לעבדאללה, כפי שטענו היסטוריונים?
להשיג:לעמוד הפרסום ↗
על החיבור, ואיך להשיג אותו
״מערכות״ 314, פברואר 1989. מאמר קצר ונוקב שחולק על הטענה להסכם סודי בין בן־גוריון לעבדאללה, ומציע במקומה שילוב של שיקולים מדיניים וצבאיים. ראו ״לחזור אל המסמכים״ בעמוד זה.ספר או מאמרמרדכי גזית — ״על מיתוס העיסקה, ההבנה וההסכם בין בן־גוריון לעבדאללה״תיעוד מדיניFRUS — אתרידג׳ אצל בן־גוריון בטבריה, 18 באפריל 1949
- למי זה מתאים
- מי שמתעניין בוויכוח על 1948. מאמר קצר ונוקב.
עושי שלום — תיווך בסכסוך הישראלי־ערבי
מסה על מלאכת התיווך
- השאלה
- מה הופך מתווך למצליח, ומה אפשר ללמוד מחמישים שנות תיווך בסכסוך?
להשיג:קטלוגאיתור הכרך · הספרייה הלאומית ↗
על החיבור, ואיך להשיג אותו
מסה העוסקת בתיווך בסכסוך הישראלי־ערבי, בתוך קובץ המוקדש ללקחים מחמישים שנות משא ומתן. תרומתו של גזית מופיעה לצד מסה של קנת שטיין וסמואל לואיס, בהשתתפות שריל בראון.ספר או מאמר
- למי זה מתאים
- מתעניינים במשא ומתן ובתיווך, גם מעבר למזרח התיכון.
איפה אפשר למצוא את הפרסום
בתוך ״משא ומתן ותיווך במזרח התיכון: לקחים מחמישים שנה״, מרכז משה דיין, 1993.
מסה של גזית בכרך שהוציא מרכז משה דיין, לצד חוקרים ואנשי מעשה נוספים.
Egypt and Israel — Was There a Peace Opportunity Missed in 1971?
האם הוחמצה הזדמנות לשלום ב־1971?
- השאלה
- האם יוזמת סאדאת של 1971 הייתה הזדמנות לשלום שישראל החמיצה?
להשיג:עיוןהמאמר ואפשרויות הגישה · SAGE ↗
על החיבור, ואיך להשיג אותו
המאמר שואל אם ב־1971 עמדה בפני ישראל ומצרים הזדמנות ממשית לשלום. הערותיו הפתוחות מפנות לנאומי סאדאת, לשליחות יארינג, ליוזמה לפתיחת תעלת סואץ ולזיכרונות מדינאים. במרכזו השאלה אם ההצעות והעמדות של אותה שנה יכלו להתחבר להסדר מוסכם, וכיצד יש לפרש אותן בדיעבד.ספר או מאמר
- למי זה מתאים
- חוקרים וסטודנטים. מאמר אקדמי באנגלית, שנכתב בידי מי שהיה אז בתוך הדיון.
איפה אפשר למצוא את הפרסום
Journal of Contemporary History, כרך 32, גיליון 1, ינואר 1997, עמ׳ 97–115.
המאמר זמין באתר SAGE, לרכישה או דרך ספרייה אקדמית.
The Genesis of the US–Israeli Military-Strategic Relationship and the Dimona Issue
ראשית הקשר האסטרטגי עם ארצות הברית ושאלת דימונה
- השאלה
- איך נולדה הברית הביטחונית בין ישראל לארצות הברית, ומה היה תפקידה של שאלת דימונה?
להשיג:עיוןתקציר וקריאת המאמר · SAGE ↗
על החיבור, ואיך להשיג אותו
גזית בוחן כיצד התגבשה הזיקה הביטחונית עם ארצות הברית בתקופת קנדי: איזון החימוש האזורי, הבטחות תמיכה והמגעים בין המערכות הצבאיות. הוא מדגיש פגישה בהשתתפות יצחק רבין, עשרה ימים לפני רצח קנדי, ושואל אם החשש מהתוכנית הגרעינית בדימונה השפיע על התפתחות הקשר הביטחוני בין המדינות.ספר או מאמר
- למי זה מתאים
- מי שמתעניין בשורשי הברית עם ארצות הברית. מאמר אקדמי, מאת מי שהיה שם בזמן אמת.
איפה אפשר למצוא את הפרסום
Journal of Contemporary History, כרך 35, גיליון 3, יולי 2000, עמ׳ 413–422.
התקציר פתוח. לטקסט המלא מוצעות גישה מוסדית או רכישת גישה דרך המו״ל.