ממכתב בלונדון ועד שיחה חשאית בירושלים. המסמכים מקרבים אותנו לשאלות, להחלטות ולעבודה היומיומית של הדיפלומט.
הסיפור בקצרה
בארכיון המדינה נשמרו מכתבים ששלח גזית, מברקים שהופנו אליו, טיוטות שעליהן עבד וחומר שאסף בלשכתו. אלה כוללים מכתב סודי מלונדון ב־1954, את מברקי מלחמת יום הכיפורים ואת עבודת הצוות שהוביל לקראת הסכם הביניים עם מצרים ב־1975.
המשפחה מורידה מארכיון המדינה סריקות מלאות של תיקים ומסמכים שלו. כל אחד מהם נקרא כאן מן הדף הראשון עד האחרון, וכל ציטוט נבדק מול הדף הסרוק. תיק שמוסיף עליו דבר של ממש מקבל עמוד משלו: הרקע בקצרה, ממצאים עם הפניות לעמודים, סריקות כאשר הן מובאות כאן, מה אין בתיק, וקישור לארכיון. לא כל נייר שנושא את שמו מובא כאן: רק מה שמראה עוד צד שלו, או עוד דבר שעשה.
אחרי המלחמה חזר גזית אל המברקים והעלה על הכתב, סיכום אחר סיכום, את מה שעבר בין ישראל לארצות הברית בשלושת שבועותיה. ארכיון המדינה פרסם את הסיכומים כנספח בפני עצמו.
נקראו במלואם, וכמעט אין בהם משלו6 תיקי עזר · 362 עמודים
תיקים שנושאים את שמו בקטלוג הארכיון, אבל הם תיקי עזר: ניירות שהגיעו אליו או שנאספו בלשכתו. הם נקראו עד הסוף כדי לדעת זאת, ואין להם עמוד משלהם. תיק מקבל כאן עמוד רק כשיש בו ערך של ממש: עוד צד שלו, עוד דבר שעשה או שכתב.
דיווחי שגרירויות מיולי 1966 על רעיון מצרי לצינור נפט לאורך תעלת סואץ, וחליפת מכתבים מפברואר 1967 עם השגריר בקנברה. הניירות נשלחו אליו, כסמנכ״ל משרד החוץ; משלו יש בתיק מכתב תודה בן שתי שורות.
תיק עזר: נוסחי התוכניות האמריקניות מ־1968 עד 1970, ומברקי השגרירות בוושינגטון מסוף 1968. טקסט אחד בלבד נושא את שמו: סיכום בן שלושה עמודים, מינואר 1975, של המברקים על ״שבע הנקודות״ של מזכיר המדינה דין ראסק. הערכה משלו אין בו.
תיק עזר על שליחות ארבעת הנשיאים מטעם ארגון אחדות אפריקה: תזכיר השליחות לסאדאת ולגולדה מאיר, תשובת ישראל מ־28 בנובמבר 1971, מברק מדקאר ונייר לא חתום על דברי ראש הממשלה. שמו מופיע רק בשם התיק שבקטלוג.
תיק עזר של לשכת המנכ״ל, שנמשך גם בימי יורשו, עמוס ערן: הודעות פומביות, העתקי מברקים, נוסחי האו״ם וארצות הברית וכרונולוגיות לא חתומות. מברק אחד ממוען אליו. טקסט, חתימה או הערה שלו אין בו.
ליובל למלחמת יום הכיפורים פתח ארכיון המדינה מאות תיקים, ורבים מהם מלשכתו של גזית עצמו: ישיבות שרשם, מברקיו עם דיניץ ועם השליח ממוסקבה, ומסמכי הצוות שהוביל לקראת הסכם הביניים. את רובם אפשר לקרוא ברשת, כסריקות. רוב התיקים האלה עוד לא נקראו כאן במלואם; התיאורים לפי תיאורי הארכיון.
לבקשת המשפחה הכין ארכיון המדינה רשימה של כל התיקים שבהם נזכר מרדכי גזית. ב־406 מהם שמו מופיע כבר בשם התיק: ברובם אלה תיקי הלשכות שבראשן עמד, במשרד החוץ ובמשרד ראש הממשלה, וחלקם משותפים לו ולבאים אחריו בתפקיד. הרשימה מראה כמה רחבה הייתה העבודה. לצד מברקי המלחמה וטיוטות ההסכמים עם מצרים ועם סוריה יש בה תיקים על נפט, על הדרוזים והצ׳רקסים, על המקומות הקדושים, ואפילו על שעון קיץ.
תיקים ברשימה
745
נושאים את שמו בכותרת
406
פתוחים לעיון במלואם
362
נחשפו בחלקם
360
התיקים לפי השנה שבה מתחיל החומר
עד 195927
1960–196441
1965–196943
1970–1974503
1975–1979107
1980 ואילך24
5 כיוונים שעולים מן הרשימה
הכיוונים נשענים על תיאורי התיקים בקטלוג הארכיון. התיקים עצמם עדיין לא נקראו לצורך האתר.
הדיווחים מוושינגטון
עשרים תיקים של משרד החוץ מרכזים את דיווחיו ואת מברקיו כציר בשגרירות בוושינגטון, מ־1960 עד 1965. תיק נוסף שומר את דוחותיו על ביקור סגן שר הביטחון שמעון פרס בוושינגטון במאי 1962.
תיקי המשנה למנכ״ל
שלושה עשר תיקים נושאים את הכותרת ״מרדכי גזית, משנה למנכ״ל״. נושאיהם: מים, פליטים, שיט, כלכלת מצרים, תעלת סואץ, הסכמי שביתת הנשק והר הצופים, ומפקד האוכלוסין (1967–1968).
14 ביוני 1967
בתיק מלשכת ראש הממשלה לוי אשכול, המתוארך ליום הזה, שמור לפי הקטלוג ״מסמך מאת מרדכי גזית העוסק במבנה הארגון לתכנון כולל לגבי השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים״.
המחקר על ״האופציה הירדנית״
בתיק של מכון דיוויס מן השנים 1987–1990 שמורה, לפי הקטלוג, סקירה מאת גזית בעקבות מחקר שעשה על מהלכי שר החוץ שמעון פרס לקידום ״האופציה הירדנית״ בשנים 1985–1988, ובכללם ההסכמות בין פרס לחוסיין.
פריז: שיחה ותצלום
בתיק מלשכת ראש הממשלה מנחם בגין שמור דיווח על שיחת השגריר גזית עם מזכ״ל משרד החוץ הצרפתי. ובאוסף התצלומים: מסיבה בסנאט הצרפתי לכבוד יעקב צור, ובה, לפי הקטלוג, צור, השגריר גזית ואלן פוארה.
המפתח
722 תיקים פתוחים או שנחשפו בחלקם, כל אחד עם קישור לארכיון המדינה. 23 התיקים הסגורים לעיון אינם מופיעים.
קריאה מקרוב
3 בספטמבר 1954 · לונדון
מה דרוש לפתיחת ערוץ?
במכתב סודי בחן גזית תיווך בריטי למגע חשאי עם ירדן. הוא העלה שאלות על מטרות הקשר, סודיותו והיחס בינו לערוצים הקיימים. הערת העורכת מתעדת כי בריטניה נסוגה לבסוף מן היוזמה.מסמך ארכיון
ארכיון המדינה, תעודות למדיניות החוץ, כרך ט׳, בעריכת נעמי ברזילי, 2004. תעודה 347, עמ׳ 588–589; מקור 130.15/3745/3. המכתב ושתי הערות העריכה נקראו.
20 בספטמבר 1955 · רנגון
הזירה הדיפלומטית באסיה
מברק משרד החוץ לגזית ברנגון עסק בקשרים עם סין. הוא הנחה להסביר את ההימנעות הישראלית באו״ם, בעוד ישראל ממתינה לתשובה חיובית להצעתה לכונן יחסים דיפלומטיים. גזית מופיע כנמען ההנחיות.מסמך ארכיון
ארכיון המדינה, תעודות למדיניות החוץ, כרך י׳, בעריכת ימימה רוזנטל, 2016. תעודה 381, עמ׳ 564; מקור 130.09/2326/3. המברק וההערה נקראו.
מרס–אפריל 1975
להגדיר את מהות המגע
במזכר חתום הבחין גזית בין המגעים הסובייטיים למשא ומתן. ברישום הפגישה מ־4 באפריל חזר לשאלה את מי מייצגים בני שיחו. התיעוד מלמד על המאמץ לברר את מעמדו של הערוץ.מסמך ארכיון
מזכרים מ־31 במרס 1975 וסיכום שיחה מ־4 באפריל, שנחתם ב־6 באפריל, מתעדים את עקרונות הערוץ הסובייטי והוויכוח על מעמדו. 1.1.1974–15.4.1975 (על הכריכה). חצ-6823/8 · 000azrg
לשמור את הסימול. לפתוח עוד דלת.
מבחר תיקים מן האוסף הציבורי הרשמי של הארכיון ב־Pinpoint, וכן עותק של תיק הארכיון שנשמר ב־NYU.