גזית הצטרף למשרד החוץ של המדינה הצעירה ב־1949. בשנות ה־50 שירת בלונדון, שם נפגש ב־1954 בחשאי עם נציגים סודאנים, באחד הניסיונות הראשונים של ישראל לפרוץ את הבידוד שסביבה, ובבורמה.
ב־1955 עמד בראש נציגות ישראל ברנגון ארבעה חודשים וחצי, בין שני צירים: דוד הכהן, הציר הראשון, סיים את שליחותו, ויעקב שמעוני התמנה בספטמבר במקומו. משם דיווח לירושלים שישראל ובורמה הן מהמדינות הידידותיות ביותר זו לזו ומשתפות פעולה באו״ם.
הוא הוסיף שהן שתי המדינות הסוציאליסטיות היחידות באסיה: בשתיהן שלטו אז מפלגות פועלים סוציאליסטיות, ודוד בן־גוריוןראש הממשלה הראשון של ישראל.מה רצה: מדינה חזקה, ובעלות ברית מחוץ לטבעת העוינות.עוד על דוד בן־גוריון ב״אנשים ואירועים״ ← ואו נו נעשו ידידים קרובים. באותה שנה ביקר בישראל ראש ממשלת בורמה, או נו, ראש הממשלה האסייתי הראשון שבא לביקור במדינה. בסוף העשור חזר לירושלים, כמזכיר מדיני ומנהל לשכתה של גולדה מאירראש הממשלה, 1969–1974. גזית עמד בראש לשכתה פעמיים: כשהייתה שרת החוץ, בסוף שנות ה־50, וכמנכ״ל משרד ראש הממשלה מ־1973.מה רצה: ביטחון לישראל, ושלום במשא ומתן ישיר, בלי חזרה לקווי 1967.עוד על גולדה מאיר ב״אנשים ואירועים״ ← כשרת החוץ.
בשנים 1950–1951 היה גם נציג משרד החוץ בוועדה הממשלתית למקומות קדושים והיסטוריים, שעסקה בשימור אתרים, בתיירות וביחס בין שימור לפיתוח. היה זה מפגש בין עולם העתיקות שלמד לבין עבודת המדינה הצעירה. גזית היה גם מבוחני המועמדים לשירות החוץ.
יוסף הדסדיפלומט, יליד חלב, לימים מנכ״ל משרד החוץ; בזיכרונותיו סיפר על השיחה עם גזית ועל מבחן הערבית.עוד על יוסף הדס ב״אנשים ואירועים״ ←, יליד חלב שנעשה לימים מנכ״ל משרד החוץ, סיפר בזיכרונותיו שאחרי שיחה של חמש דקות ביקש גזית מבכיר החוקרים במחלקה, אשר גורןבכיר החוקרים במחלקת החקר של משרד החוץ.עוד על אשר גורן ב״אנשים ואירועים״ ←, לבדוק את הערבית שלו. גורן בחן אותו על עיתון אל־אהראם, היומון המצרי הגדול, ואחרי ראיונות נוספים התקבל.
במחלקת החקר של משרד החוץ עבד מ־1949 עד 1951, וכבר ב־1949/50 ניהל אותה בפועל.
צומת הכרעה
מדינה בת שנה, ושירות חוץ בלי מסורת.
לגייס דיפלומטים מנוסים
המחיר: כמעט אין כאלה, והם לא מכירים את המדינה מבפנים.
להפוך לוחמים לדיפלומטים
המחיר: ללמוד את המקצוע תוך כדי עבודה, מול שותפים ותיקים.
ומה קרה בפועל?
ישראל הלכה בעיקר בדרך השנייה. גזית היה אחד מהם.
מקורות (8)
- מרדכי גזית — ויקיפדיה בעברית ביוגרפיה
- Elie Podeh and Andrew Felsenthal — Israel and Sudan: The Origins of Clandestine Relations (1954–1964) ספר או מאמר
- אל־ג׳זירה — מסמכים שהותרו לפרסום על ישראל ובורמה תיעוד מדיני
- ויקיפדיה — יחסי ישראל ומיאנמר ביוגרפיה
- יוסף הדס — בין חלב לירושלים: ארבעים שנה בשירות החוץ ספר או מאמר
- רז קלטר — Just Past? The Making of Israeli Archaeology ספר או מאמר
- עדות מרדכי גזית בוועדת אגרנט, 6 בדצמבר 1973 תיעוד מדיני
- JTA — Israel Counsellor in Washington Embassy Named Minister to Burma ביוגרפיה
בישראל ובעולם
מן הקרבות לשביתת נשק
ישראל חתמה על הסכמי שביתת נשק עם מצרים, לבנון, ירדן וסוריה. ההסכמים קבעו קווי הפרדה צבאיים, אך לא היו חוזי שלום — רקע לעבודת שירות החוץ של המדינה הצעירה.
להרחבה בוויקיפדיהבורמה: השער של ישראל לאסיה
בשנות החמישים הייתה ישראל מבודדת באסיה. באפריל 1955 התכנסו מדינות אסיה ואפריקה בוועידת בנדונג, וישראל לא הוזמנה. בורמה הייתה היוצאת מן הכלל: יחסים מלאים מ־1953, כשהגיע לרנגון הציר הראשון, דוד הכהן, שיתוף פעולה בחקלאות ובביטחון, וידידות בין ראשי הממשלה. האתגר של נציג ישראל ברנגון היה לשמור על הידידות הזאת, השער היחיד של ישראל אל היבשת.
להרחבה בוויקיפדיה