ב־7 ביוני 1973 נחת בישראל וילי ברנדטקנצלר מערב גרמניה, 1969–1974, וחתן פרס נובל לשלום; ביקר בישראל ביוני 1973.מה רצה: יחסים קרובים עם ישראל, לצד קרבה למדינות ערב: ״מדיניות מאוזנת״.עוד על וילי ברנדט ב״אנשים ואירועים״ ←, הקנצלר הראשון של מערב גרמניה שבא לביקור רשמי. בזמן שגולדה מאירראש הממשלה, 1969–1974. גזית עמד בראש לשכתה פעמיים: כשהייתה שרת החוץ, בסוף שנות ה־50, וכמנכ״ל משרד ראש הממשלה מ־1973.מה רצה: ביטחון לישראל, ושלום במשא ומתן ישיר, בלי חזרה לקווי 1967.עוד על גולדה מאיר ב״אנשים ואירועים״ ← וברנדט נפגשו בארבע עיניים, עמד גזית בראש המשלחת הישראלית בשיחות עם המשלחת הגרמנית.
הוא בירך על הדיאלוג של בון עם מדינות ערב, אבל, בניגוד למקבילו הגרמני, לא העריך את המצב במזרח התיכון כמסוכן. ארבעה חודשים אחר כך פרצה מלחמת יום הכיפורים. בערב 10 ביוני פנה לקלאוס הרפרכט, ידידו ויועצו של ברנדט.
הוא העיר על ״חוסר מחייבות מסוים״ בדברי הקנצלר על רצון ישראל בשלום, והזכיר ש״אפילו ריצ׳רד ניקסוןנשיא ארצות הברית, 1969–1974.מה רצה: יציבות במזרח התיכון וריסון ההשפעה הסובייטית, בלי עימות ישיר בין המעצמות.עוד על ריצ׳רד ניקסון ב״אנשים ואירועים״ ←״ הכיר בו במפורש. הוא ביקש שברנדט ירמוז לגולדה שהוא מבקש ״התכתבות ישירה״ איתה, בלי משרד החוץ הגרמני. לפני ההמראה שאל ברנדט את גולדה איך יוכל לפנות אליה ישירות.
צומת הכרעה
ידידות עם גרמניה, עשרים ושמונה שנה אחרי השואה.
לדרוש מילים ברורות
המחיר: ללחוץ על קנצלר שמנסה להתקרב גם למדינות ערב.
להסתפק במה שיש
המחיר: גרמניה ״מאוזנת״, ואירופה שמתרחקת.
ומה קרה בפועל?
ברנדט שאל את גולדה איך יוכל לפנות אליה ישירות, ובקיץ 1973 התנהל ביניהם קשר חשאי.
מקורות (1)
בישראל ובעולם
הקנצלר שכרע ברך
וילי ברנדטקנצלר מערב גרמניה, 1969–1974, וחתן פרס נובל לשלום; ביקר בישראל ביוני 1973.מה רצה: יחסים קרובים עם ישראל, לצד קרבה למדינות ערב: ״מדיניות מאוזנת״.עוד על וילי ברנדט ב״אנשים ואירועים״ ←, שנמלט מגרמניה הנאצית בצעירותו, היה קנצלר מערב גרמניה בשנים 1969–1974. בדצמבר 1970 כרע ברך מול האנדרטה לגיבורי מרד גטו ורשה, ובשנה שאחריה זכה בפרס נובל לשלום. ביקורו בישראל ב־1973 היה הראשון של קנצלר גרמני מכהן, עשרים ושמונה שנים אחרי השואה.
להרחבה בוויקיפדיה