תיעוד מצולם

1963 · יומן גבע 291ארכיון הסרטים הישראלי

חתימה בשם ישראל, בוושינגטון

גזית, אז מיופה הכוח בשגרירות, חותם במשרד החוץ האמריקאי על הצטרפות ישראל להסכם מוסקבה — האמנה לאיסור חלקי על ניסויים גרעיניים. תיאור הארכיון מזהה אותו במפורש במעמד.

לסרט בארכיון הסרטים הישראלי

הצפייה באתר הארכיון · קיימות כתוביות בעברית ובאנגלית.

1975 · ז׳נבהReuters Connect

הסכם הביניים בין ישראל למצרים

ב־4 בספטמבר 1975 חתם גזית בז׳נבה על הסכם הביניים לצד האלוף . הקישור לתיעוד המעמד הועבר בידי המשפחה; נכדו זיהה בסרט את הגעתו לטקס.תיעוד מדיני

לפריט בארכיון Reuters

החתימה מתועדת ברשומות האו״ם. את הרגע המצולם זיהתה המשפחה.

ורגע החתימה עצמו, בתצלום ←

14 בינואר 1977 · 4:34 דקותAP Archive / UPITN

גזית משוחח עם העיתונות

לצפייה בערוץ AP Archive

נושאים בשיחה

גזית מסביר שהחזרתו נועדה להביע מחאה בפרשת אבו דאוד. הוא מציג את טענת ישראל בנוגע להסכם ההסגרה, מתייחס למידע שלא נמסר לשגרירות ונמנע מהשערה שאין בידו מידע לבססה.

מפת נושאים על סמך תמלול אוטומטי, שטרם נבדק מול השמע. הזמנים משוערים. לחיצה מעבירה לנקודה המתאימה בנגן שבעמוד.

מן התשלילים המקוריים · 1974‎–‎1975

שני רגעים בבית הלבן.

שני תצלומים מספריית הנשיא פורד, מתוך סריקות ברזולוציה גבוהה של התשלילים המקוריים. כיתובי הארכיון מציינים את מרדכי גזית בין המשתתפים.

A0723-22A

בחדר הסגלגל, 1974

מפגש בחדר הסגלגל בבית הלבן, בשיחה ליד האח. הכיתוב המקורי של ספריית פורד מונה בין המשתתפים את נשיא ארה״ב , מזכיר המדינה , ראש הממשלה , שגריר ישראל בארה״ב ומרדכי גזית, לצד משתתפים נוספים.

צילום: ויליאם פיצ־פטריק
Courtesy Gerald R. Ford Presidential Library

A4998-02

לפני הפגישה, 1975

צילום לעיתונות לפני פגישת נשיא ארה״ב עם ראש הממשלה בחדר הסגלגל. הכיתוב המקורי מונה גם את מזכיר המדינה , שגריר ישראל בארה״ב ומרדכי גזית, מנכ״ל משרד ראש הממשלה ויועץ מדיני לראש הממשלה. אנשי תקשורת נראים ברקע.

צילום: ויליאם פיצ־פטריק
Courtesy Gerald R. Ford Presidential Library

השמות והתפקידים מובאים על פי כיתובי הארכיון המקוריים, ללא זיהוי של פנים בתצלום. עותקי האתר שומרים על הפריים המלא. הספרייה מציינת ששני התצלומים בנחלת הכלל. על האוסף

אוסף התצלומים הלאומי · 1972‎–‎1975

לאורך שנות השירות.

שלושה תצלומים מאוסף לשכת העיתונות הממשלתית: טקס דיפלומטי ועבודה במשרד ראש הממשלה. התאריכים והתיאורים מובאים על פי רישומי הארכיון.

1975

בשנות העבודה לצד רבין

ביקור במטה הארצי ופגישה עם נגיד בנק ישראל: שני רגעים מתקופת כהונתו של גזית כמנכ״ל משרד ראש הממשלה.

D135-116

עם נגיד בנק ישראל משה זנבר

מרדכי גזית, מנכ״ל משרד ראש הממשלה, עם נגיד בנק ישראל . לפי כיתוב אוסף התצלומים הלאומי, זנבר מימין.

צילום: משה מילנר, לשכת העיתונות הממשלתית. אוסף התצלומים הלאומי, D135-116.

D85-070

עם רבין במטה הארצי

ראש הממשלה בפגישה עם קציני המשטרה הבכירים במטה הארצי בירושלים. מרדכי גזית נמנה עם המשתתפים המזוהים בכיתוב אוסף התצלומים הלאומי.

צילום: משה מילנר, לשכת העיתונות הממשלתית. אוסף התצלומים הלאומי, D85-070.

21 בינואר 1972

בבית הנשיא

הגשת כתב האמנה של שגריר נורבגיה לנשיא זלמן שזר. שמו של גזית נכלל במילות המפתח של רשומת הארכיון; תיאור התצלום נשמר בהתאם לכך.

D759-005

כתב האמנה של שגריר נורבגיה

הנשיא זלמן שזר מחזיק בכתב האמנה שהגיש שגריר נורבגיה החדש בבית הנשיא בירושלים. מרדכי גזית נזכר במילות המפתח של רשומת אוסף התצלומים הלאומי.

צילום: פריץ כהן, לשכת העיתונות הממשלתית. אוסף התצלומים הלאומי, D759-005.

סימול הארכיון המוטמע: D759-005; שם הקובץ שנמסר: D158-056.jpg.

התצלומים מוצגים לצורכי הנצחה ותיעוד היסטורי, בהתאם לתנאי השימוש של לשכת העיתונות הממשלתית. כל תצלום שומר על המסגרת המקורית; עותקי התצוגה הוקטנו בלבד. השמות מובאים לפי כיתובי הארכיון. תנאי שימוש וקרדיט ↗

מתוך ארכיון הצילום

בין פריים לפריים.

שני גיליונות מגע מקוריים מביקורי רבין בוושינגטון. כל גיליון מרכז תצלומים קטנים מתוך גליל סרט, ומשמר את רצף הרגעים שסביב המפגשים.

A0728

המשלחת בחדר הסגלגל

גיליון מגע A0728: רצף תצלומי שחור־לבן של מפגש בחדר הסגלגל, עם מספרי הפריימים וסימון הגליל המקוריים.לפתיחת הגיליון המלא

גיליון מגע מביקור בוושינגטון. יומן הצילום הרשמי מונה את מרדכי גזית בין משתתפי המפגש ברצפי הצילום המצוינים כאן.

רצפי הצילום ביומן7A–9A13A–20A

צילום: דייוויד יום קנרלי
לשכת הצילום של הבית הלבן · הספרייה הנשיאותית על שם ג׳רלד פורד

A5018

שיחה בחדר הקבינט

גיליון מגע A5018: תצלומי שחור־לבן ממספר אירועים בבית הלבן, ובהם רצף שיחות בחדר הקבינט, עם סימוני הפריימים המקוריים.לפתיחת הגיליון המלא

ברצפי הצילום של המשלחת הישראלית נרשמו שיחות בעמידה בחדר הקבינט. יומן הצילום מונה את גזית בין המשתתפים. הגיליון כולל גם צילומים מאירועים אחרים.

רצפי הצילום ביומן14A–17A18A–20A

צילום: ויליאם פיצ־פטריק
לשכת הצילום של הבית הלבן · הספרייה הנשיאותית על שם ג׳רלד פורד

לקרוא את גיליונות המגע

אלה גיליונות מגע מלאים, ולא תצלומי דיוקן בודדים. ביומני הצילום של הבית הלבן שמו רשום בין המשתתפים, לצד מספרי הסלילים. לפי המספרים האלה אפשר להזמין מספריית פורד סריקות באיכות גבוהה. התאריכים כאן נקבעו לפי יומני האירועים. על גיליון A5018 מוטבע 12 ביוני — תאריך הפיתוח; תצלומי המשלחת רשומים ביומן של 11 ביוני 1975.

התצלומים בנחלת הכלל. על האוסף והזכויות באתר ספריית פורד

בלשונו

שכחתי לספר לכם שנפצעתי בחזה (בריאה), ושמצבי משתפר, ושזו רק שאלה של ימים עד שאבריא לגמרי.

במכתב להוריו מבית החולים, חודש אחרי הפציעה · 19 ביוני 1948

בסך הכול אתם רואים ששום דבר אינו נורא כפי שחשבתם, ושמטפלים בי היטב.

באותו מכתב, אחרי שבישר להוריו על אירוסיו לרינה · 19 ביוני 1948

אין דרך קצרה לשלום עם הערבים […] הדרך לשלום היא ארוכה ואיננה סוגה בשושנים להיפך, דרך יסורים היא אך עם זאת […] קיימת דרך לשלום.

בחיבור שכתב בוושינגטון, בחתימתו · 9 בדצמבר 1963 · ארכיון המדינה

אנו הדיפלומטים טוענים שאנו מקיימים דו־שיח, ואולי הננו אף משוכנעים בכך, אבל אין זה נכון. למעשה מנהלים אנו שני מונולוגים.

בדברי הפרידה שלו בפריז, לפי רישום הדברים · 26 ביולי 1979

גילינו שאנחנו מול ממשלה רצינית מאוד, שחותרת להסדר.

על המשא ומתן עם מצרים ב־1975 · ריאיון ל־Harvard Crimson, 1980

להמשיך לשרת את המדינה החדשה, במקום לעסוק בענייניי שלי.

על ההחלטה לוותר על הארכאולוגיה לטובת השירות · 1980

איש מעשה יכול להציע למדע המדינה זווית אחרת מזו של התאורטיקן.

על המעבר מהדיפלומטיה למחקר · 1980

דיפלומטיה על ידי אוטומציה.

על הדיפלומטיה הערבית אחרי 1967 · ריאיון במכון גולדה מאיר, 1987

אני יודע שזה נשמע נדוש, לומר שענייני המדינה גוזלים הרבה יותר משעות העבודה הרגילות של היום, ושנותר לי מעט מדי זמן לדברים האישיים שיקרים לי. אבל זו האמת.

במכתב לידיד בוושינגטון · 21 בינואר 1975 · התיק האישי בארכיון המדינה

שום דבר לא צריך להיות ׳בלתי ניתן למחשבה׳ בכל הנוגע לבעיות המדיניות שלנו.

במכתב על נייר דיון שנשלח אליו · 25 במאי 1975 · התיק האישי בארכיון המדינה

הציטוטים מ־1948, מ־1975 ומ־1980 מתורגמים מאנגלית בידי האתר. סוגריים מרובעים מסמנים השמטה.

לשמוע את המחשבה, דרך המילים

17 בדצמבר 1987 · תמליל בעבריתמכון גולדה מאיר

הדרך אל הידברות

בשיחה עם שרה רחבי ויהודית רייפן־רונן שב גזית אל שליחות , יוזמת וההכנות לשיחות. הוא דן בעבודת הצוותים ובשאלה מה הופך מגע מדיני למשא ומתן ממשי. זוהי עדותו ופרשנותו בדיעבד.

״כיצד יכולה ישראל להגיד לא כשמצרים אומרת שהיא מוכנה להתחיל בתהליך של הידברות.״
מתוך דבריו על קבלת יוזמת רוג׳רס בקיץ 1970.
לקריאת התמליל המלא

לאוסף המלא במכון גולדה מאיר

6 בדצמבר 1973 · מסמך סרוקארכיון צה״ל ומערכת הביטחון

העדות בפני ועדת אגרנט

אחרי המלחמה מינתה הממשלה ועדת חקירה ממלכתית, בראשות נשיא בית המשפט העליון שמעון אגרנט, לבדוק מדוע הופתעה ישראל. ב־6 בדצמבר 1973 העיד בפניה גזית, מנכ״ל משרד ראש הממשלה. העדות נמסרה בישיבה י״א של הוועדה, אחר הצהריים, מ־15:45 עד 18:05.

בעדותו תיאר את גבולות תפקיד היועץ המדיני ואת השפעת ההערכות המרגיעות עליו. הוא הציג אוסף דיווחים דיפלומטיים שהכין לאחר המלחמה ותמך בהערכה לאומית ובבחינת חלוקת האחריות. שאלות הוועדה בוחנות את זיכרונותיו ואת ההבדל בין קבלת מידע להערכתו. זו עדות, לא מסקנות הוועדה. שני תיקים בארכיון הוועדה נושאים את שמו.

״כל יהודי צריך לשאול את עצמו במה הוא שגה.״
כך הסביר מדוע אסף אחרי המלחמה את הדיווחים המדיניים שהיו בידיו: ״זה לא תזכיר, זה אוסף של דו״חות מקוריים״. מן הדיווחים עלה שכל מי שפגש את סאדאת התרשם ״שסאדאת התיאש מן המלחמה״. הוועדה סימנה את התיק כמוצג 58. פרוטוקול, עמ׳ 22

העדות במלואה: ציטוטים, נושאים ועמודים

לעדות בארכיון הרשמי

לעותק PDF במרכז למלחמת יום הכיפורים ↗

28 באוקטובר 1980 · כתבה באנגליתThe Harvard Crimson

איש המעשה חוזר למחקר

דיוקן של גזית כעמית בהרווארד, מאת דניאל בנג׳מין. הכתבה פתוחה לקריאה.

לקריאת הכתבה
22 במרץ 1992 · מבוא פתוח, המשך למנוייםCenter for Israel Education

השיחה עם קן שטיין

ריאיון על שנתו כמנכ״ל משרד ראש הממשלה בימי : פרוץ מלחמת יום הכיפורים והדיפלומטיה של אחריה. בריאיון מספר גזית שהוא זה שהציע שהגנרלים הישראלים והמצרים ינהלו משא ומתן פנים אל פנים, בקילומטר ה־101. המבוא פתוח לקריאה; התמליל המלא זמין למנויים.

שטיין ראיין אותו בירושלים, וציטט מן הריאיון במאמר על מעצמות העל במלחמת 1973. שני זיכרונות של גזית מובאים שם. בימים הראשונים למלחמה, סיפר, דחק בישראל לא להתאפק בזמן שהיא ממתינה לאספקה האמריקאית:

״קיסינג׳ר אמר לנו: הכו בהם, אל תחסכו בתחמושת. תקבלו הכול בחזרה.״
גזית בריאיון, כפי שציטט שטיין. תרגום האתר.

ובימי שיחות הגנרלים בקילומטר ה־101, לפי אותו ריאיון, אמר ל: ״נראה שאינך מבינה שהם עושים טעויות. תני לי לעשות את זה.״עדות

למבוא ולפרטי הריאיון

כך ראו אותו מקרוב

איך נראה גזית בעיני מי שעבדו לצדו? מירון מדזיני, שהיה מנהל לשכת העיתונות הממשלתית ובשנים 1973‎–‎1974 גם דובר לשכת ראש הממשלה, הקדיש לו עמוד בביוגרפיה שכתב על . כשיצא לוושינגטון, בחרה גולדה בגזית למנכ״ל משרדה וליועצה המדיני הבכיר. היא הכירה אותו מן השנים שבהן עמד בראש לשכתה במשרד החוץ, ולדברי מדזיני העריכה מאוד את יכולתו האינטלקטואלית.

ראש לשכת השרה, כותב מדזיני, היה השני בחשיבותו במשרד החוץ, אחרי המנכ״ל: הוא ידע מה היא חושבת ומה סדר העדיפויות שלה, וקבע מי ייפגש איתה, מה תקרא ומי ישתתף בדיון. בלילות ישבה עם ראש לשכתה על המברקים והדוחות ורשמה בשוליהם הערות קצרות, והוא נדרש להבין מהן למה בדיוק התכוונה. בתפקיד הזה שימשו לאורך השנים יוחנן מרוז, מרדכי גזית ו.

״מוחו של גזית היה כגן מטופח, ומן הכפופים לו דרש חשיבה מסודרת וביטוי בהיר, בעל־פה ובכתב.״
מירון מדזיני, ״גולדה מאיר: ביוגרפיה פוליטית״, עמ׳ 537. תרגום האתר מן המהדורה האנגלית.

מדזיני מתאר איש של קריאה וכתיבה. הוא לא סבל רישול במחשבה ובדיבור וחתר לשלמות, ״ומעל לכול היה נאמן ל, ומעולם לא מתח עליה ביקורת, גם לא בשיחה פרטית״.

הדיוקן אינו מחמיא בלבד, וזה כוחו. לדברי מדזיני נעשה גזית עם השנים מופנם ושתקן יותר. שלא כ, שהיה מלא חיים, הוא לא השתלב בקלות בחוג הקרוב לראש הממשלה ונאלץ להיאבק על זמנה, ועמידתו על בהירות ועל דיוק בפרטים הוציאה אותה לעיתים מכליה. היו שמצאו בו דמיון ל, והיו שהשוו אותו למשה שרת. ובכל זאת, משמינתה אותו, הייתה נחושה שינהל את לשכתה עד פרישתה. הבנה ונחמה מצא אצל , בעיקר בניסוח ניירות עמדה ונאומים.

מדזיני מייחס לו גם השפעה על דבריה. את הצהרתה האחרונה בשאלה הפלסטינית, באפריל 1973, השמיעה לדבריו בלחצו של גזית, שחשש שהיא מצטיירת כמי ששוללת מן הפלסטינים את זכותם לזהות משלהם ולמדינה משלהם. ועוד: ניסיונות של ושל גזית, ואפילו של , להקים לצדה גוף שיסדיר את קבלת ההחלטות, נדחו על ידה. אחרי מותה, הוא כותב, רק שלושה מאנשיה יצאו להגנתה ותיארו את מאמציה להגיע להסדר: גלילי, דיניץ וגזית, בספרו על תהליך השלום ובמאמריו.ספר או מאמר

ומבחוץ? וולוורת׳ ברבור, לשעבר שגריר ארצות הברית בישראל, אמר עליו בריאיון ב־1981 שהוא ״בחור מוכשר מאוד״ ו״ידיד טוב מאוד של ארצות הברית״, והתפלא שהוא נראה צעיר מכדי שהיה ממגיני ירושלים ב־1948. באותו ריאיון נשאל ברבור על התזה של גזית, שלפיה ממשל היה נקודת המפנה ביחסי ארצות הברית וישראל. ״אני חושב שגזית צודק,״ אמר, וכשנשאל אם התזה כולה נכונה השיב: ״בוודאי״ (תרגום האתר).עדות

ארוחת הערב והמברקים הישנים: ברבור על החברות ביניהם ←

החיוך שנשמר

באפריל 1975, שבועיים אחרי שסבב נכשל, ביקר בישראל שר החוץ ההולנדי מקס ואן דר סטול. הולנד הייתה אז הידידה הקרובה ביותר של ישראל במערב אירופה, ובגלל עמדתה במלחמת יום הכיפורים הטילו עליה מדינות ערב אמברגו נפט מלא. ואן דר סטול נפגש עם הנשיא אפרים קציר, עם שר החוץ ועם ראש הממשלה . בפגישה עם רבין ישב לצדו גזית, מנכ״ל משרד ראש הממשלה, והמצלמה קלטה אותו מחייך.

אותו פריים בעיבוד לשיפור החדות: גזית מחייך לצד רבין
הפריים מסרט החדשות מ־1975, בעיבוד לשיפור החדות
הפריים המקורי: גזית בחזית משמאל ורבין לצדו
הפריים המקורי, כפי שצולם

בשבילנו, סבא מוטקה

לצד התפקידים והתאריכים, נשמרים גם הדברים שכתב נכדו על הגעגוע ועל החיפוש אחר עוד שניות שבהן אפשר לראות אותו.

לקריאת הזיכרון המשפחתי