תיעוד מצולם
חתימה בשם ישראל, בוושינגטון
גזית, אז מיופה הכוח בשגרירות, חותם במשרד החוץ האמריקאי על הצטרפות ישראל להסכם מוסקבה — האמנה לאיסור חלקי על ניסויים גרעיניים. תיאור הארכיון מזהה אותו במפורש במעמד.
לסרט בארכיון הסרטים הישראליהצפייה באתר הארכיון · קיימות כתוביות בעברית ובאנגלית.
הסכם הביניים בין ישראל למצרים
ב־4 בספטמבר 1975 חתם גזית בז׳נבה על הסכם הביניים לצד האלוף הרצל שפיראלוף בצה״ל; יחד עם גזית מונה לייצג את ישראל בוועידת השלום בז׳נבה ב־1975.מה רצה: הסדרי ביטחון שיחזיקו בשטח.עוד על הרצל שפיר ב״אנשים ואירועים״ ←. הקישור לתיעוד המעמד הועבר בידי המשפחה; נכדו זיהה בסרט את הגעתו לטקס.תיעוד מדיני
לפריט בארכיון Reutersהחתימה מתועדת ברשומות האו״ם. את הרגע המצולם זיהתה המשפחה.
גזית משוחח עם העיתונות
נושאים בשיחה
גזית מסביר שהחזרתו נועדה להביע מחאה בפרשת אבו דאוד. הוא מציג את טענת ישראל בנוגע להסכם ההסגרה, מתייחס למידע שלא נמסר לשגרירות ונמנע מהשערה שאין בידו מידע לבססה.
מפת נושאים על סמך תמלול אוטומטי, שטרם נבדק מול השמע. הזמנים משוערים. לחיצה מעבירה לנקודה המתאימה בנגן שבעמוד.
מן התשלילים המקוריים · 1974–1975
שני רגעים בבית הלבן.
שני תצלומים מספריית הנשיא פורד, מתוך סריקות ברזולוציה גבוהה של התשלילים המקוריים. כיתובי הארכיון מציינים את מרדכי גזית בין המשתתפים.
בחדר הסגלגל, 1974
מפגש בחדר הסגלגל בבית הלבן, בשיחה ליד האח. הכיתוב המקורי של ספריית פורד מונה בין המשתתפים את נשיא ארה״ב ג׳רלד פורדנשיא ארצות הברית, 1974–1977.מה רצה: להמשיך את דרך קיסינג׳ר: הסכם ביניים שני בין ישראל למצרים.עוד על ג׳רלד פורד ב״אנשים ואירועים״ ←, מזכיר המדינה הנרי קיסינג׳רהיועץ לביטחון לאומי ומזכיר המדינה של ארצות הברית.מה רצה: להוציא את ברית המועצות מהמזרח התיכון, ולהפוך את ארצות הברית למתווכת היחידה, בהסכמים בשלבים.עוד על הנרי קיסינג׳ר ב״אנשים ואירועים״ ←, ראש הממשלה יצחק רביןראש הממשלה, 1974–1977; קודם לכן סגן הרמטכ״ל ושגריר בוושינגטון.מה רצה: להתקדם צעד אחר צעד, בהסכמי ביניים, תמורת ערבויות ונשק אמריקאי.עוד על יצחק רבין ב״אנשים ואירועים״ ←, שגריר ישראל בארה״ב שמחה דיניץשגריר ישראל בוושינגטון מ־1973.מה רצה: נשק ותמיכה אמריקאית, בזמן המלחמה ואחריה.עוד על שמחה דיניץ ב״אנשים ואירועים״ ← ומרדכי גזית, לצד משתתפים נוספים.
צילום: ויליאם פיצ־פטריק
Courtesy Gerald R. Ford Presidential Library
לפני הפגישה, 1975
צילום לעיתונות לפני פגישת נשיא ארה״ב ג׳רלד פורדנשיא ארצות הברית, 1974–1977.מה רצה: להמשיך את דרך קיסינג׳ר: הסכם ביניים שני בין ישראל למצרים.עוד על ג׳רלד פורד ב״אנשים ואירועים״ ← עם ראש הממשלה יצחק רביןראש הממשלה, 1974–1977; קודם לכן סגן הרמטכ״ל ושגריר בוושינגטון.מה רצה: להתקדם צעד אחר צעד, בהסכמי ביניים, תמורת ערבויות ונשק אמריקאי.עוד על יצחק רבין ב״אנשים ואירועים״ ← בחדר הסגלגל. הכיתוב המקורי מונה גם את מזכיר המדינה הנרי קיסינג׳רהיועץ לביטחון לאומי ומזכיר המדינה של ארצות הברית.מה רצה: להוציא את ברית המועצות מהמזרח התיכון, ולהפוך את ארצות הברית למתווכת היחידה, בהסכמים בשלבים.עוד על הנרי קיסינג׳ר ב״אנשים ואירועים״ ←, שגריר ישראל בארה״ב שמחה דיניץשגריר ישראל בוושינגטון מ־1973.מה רצה: נשק ותמיכה אמריקאית, בזמן המלחמה ואחריה.עוד על שמחה דיניץ ב״אנשים ואירועים״ ← ומרדכי גזית, מנכ״ל משרד ראש הממשלה ויועץ מדיני לראש הממשלה. אנשי תקשורת נראים ברקע.
צילום: ויליאם פיצ־פטריק
Courtesy Gerald R. Ford Presidential Library
השמות והתפקידים מובאים על פי כיתובי הארכיון המקוריים, ללא זיהוי של פנים בתצלום. עותקי האתר שומרים על הפריים המלא. הספרייה מציינת ששני התצלומים בנחלת הכלל. על האוסף
אוסף התצלומים הלאומי · 1972–1975
לאורך שנות השירות.
שלושה תצלומים מאוסף לשכת העיתונות הממשלתית: טקס דיפלומטי ועבודה במשרד ראש הממשלה. התאריכים והתיאורים מובאים על פי רישומי הארכיון.
1975
בשנות העבודה לצד רבין
ביקור במטה הארצי ופגישה עם נגיד בנק ישראל: שני רגעים מתקופת כהונתו של גזית כמנכ״ל משרד ראש הממשלה.
D135-116
עם נגיד בנק ישראל משה זנבר
מרדכי גזית, מנכ״ל משרד ראש הממשלה, עם נגיד בנק ישראל משה זנברנגיד בנק ישראל, 1971–1976.עוד על משה זנבר ב״אנשים ואירועים״ ←. לפי כיתוב אוסף התצלומים הלאומי, זנבר מימין.
צילום: משה מילנר, לשכת העיתונות הממשלתית. אוסף התצלומים הלאומי, D135-116.
D85-070
עם רבין במטה הארצי
ראש הממשלה יצחק רביןראש הממשלה, 1974–1977; קודם לכן סגן הרמטכ״ל ושגריר בוושינגטון.מה רצה: להתקדם צעד אחר צעד, בהסכמי ביניים, תמורת ערבויות ונשק אמריקאי.עוד על יצחק רבין ב״אנשים ואירועים״ ← בפגישה עם קציני המשטרה הבכירים במטה הארצי בירושלים. מרדכי גזית נמנה עם המשתתפים המזוהים בכיתוב אוסף התצלומים הלאומי.
צילום: משה מילנר, לשכת העיתונות הממשלתית. אוסף התצלומים הלאומי, D85-070.
21 בינואר 1972
בבית הנשיא
הגשת כתב האמנה של שגריר נורבגיה לנשיא זלמן שזר. שמו של גזית נכלל במילות המפתח של רשומת הארכיון; תיאור התצלום נשמר בהתאם לכך.
D759-005
כתב האמנה של שגריר נורבגיה
הנשיא זלמן שזר מחזיק בכתב האמנה שהגיש שגריר נורבגיה החדש בבית הנשיא בירושלים. מרדכי גזית נזכר במילות המפתח של רשומת אוסף התצלומים הלאומי.
צילום: פריץ כהן, לשכת העיתונות הממשלתית. אוסף התצלומים הלאומי, D759-005.
סימול הארכיון המוטמע: D759-005; שם הקובץ שנמסר: D158-056.jpg.
התצלומים מוצגים לצורכי הנצחה ותיעוד היסטורי, בהתאם לתנאי השימוש של לשכת העיתונות הממשלתית. כל תצלום שומר על המסגרת המקורית; עותקי התצוגה הוקטנו בלבד. השמות מובאים לפי כיתובי הארכיון. תנאי שימוש וקרדיט ↗
מתוך ארכיון הצילום
בין פריים לפריים.
שני גיליונות מגע מקוריים מביקורי רבין בוושינגטון. כל גיליון מרכז תצלומים קטנים מתוך גליל סרט, ומשמר את רצף הרגעים שסביב המפגשים.
המשלחת בחדר הסגלגל
לפתיחת הגיליון המלא גיליון מגע מביקור יצחק רביןראש הממשלה, 1974–1977; קודם לכן סגן הרמטכ״ל ושגריר בוושינגטון.מה רצה: להתקדם צעד אחר צעד, בהסכמי ביניים, תמורת ערבויות ונשק אמריקאי.עוד על יצחק רבין ב״אנשים ואירועים״ ← בוושינגטון. יומן הצילום הרשמי מונה את מרדכי גזית בין משתתפי המפגש ברצפי הצילום המצוינים כאן.
צילום: דייוויד יום קנרלי
לשכת הצילום של הבית הלבן · הספרייה הנשיאותית על שם ג׳רלד פורד
שיחה בחדר הקבינט
לפתיחת הגיליון המלא ברצפי הצילום של המשלחת הישראלית נרשמו שיחות בעמידה בחדר הקבינט. יומן הצילום מונה את גזית בין המשתתפים. הגיליון כולל גם צילומים מאירועים אחרים.
צילום: ויליאם פיצ־פטריק
לשכת הצילום של הבית הלבן · הספרייה הנשיאותית על שם ג׳רלד פורד
לקרוא את גיליונות המגע
אלה גיליונות מגע מלאים, ולא תצלומי דיוקן בודדים. ביומני הצילום של הבית הלבן שמו רשום בין המשתתפים, לצד מספרי הסלילים. לפי המספרים האלה אפשר להזמין מספריית פורד סריקות באיכות גבוהה. התאריכים כאן נקבעו לפי יומני האירועים. על גיליון A5018 מוטבע 12 ביוני — תאריך הפיתוח; תצלומי המשלחת רשומים ביומן של 11 ביוני 1975.
התצלומים בנחלת הכלל. על האוסף והזכויות באתר ספריית פורד
בלשונו
שכחתי לספר לכם שנפצעתי בחזה (בריאה), ושמצבי משתפר, ושזו רק שאלה של ימים עד שאבריא לגמרי.
בסך הכול אתם רואים ששום דבר אינו נורא כפי שחשבתם, ושמטפלים בי היטב.
אין דרך קצרה לשלום עם הערבים […] הדרך לשלום היא ארוכה ואיננה סוגה בשושנים להיפך, דרך יסורים היא אך עם זאת […] קיימת דרך לשלום.
אנו הדיפלומטים טוענים שאנו מקיימים דו־שיח, ואולי הננו אף משוכנעים בכך, אבל אין זה נכון. למעשה מנהלים אנו שני מונולוגים.
גילינו שאנחנו מול ממשלה רצינית מאוד, שחותרת להסדר.
להמשיך לשרת את המדינה החדשה, במקום לעסוק בענייניי שלי.
איש מעשה יכול להציע למדע המדינה זווית אחרת מזו של התאורטיקן.
דיפלומטיה על ידי אוטומציה.
אני יודע שזה נשמע נדוש, לומר שענייני המדינה גוזלים הרבה יותר משעות העבודה הרגילות של היום, ושנותר לי מעט מדי זמן לדברים האישיים שיקרים לי. אבל זו האמת.
שום דבר לא צריך להיות ׳בלתי ניתן למחשבה׳ בכל הנוגע לבעיות המדיניות שלנו.
הציטוטים מ־1948, מ־1975 ומ־1980 מתורגמים מאנגלית בידי האתר. סוגריים מרובעים מסמנים השמטה.
לשמוע את המחשבה, דרך המילים
הדרך אל הידברות
בשיחה עם שרה רחבי ויהודית רייפן־רונן שב גזית אל שליחות גונאר יארינגדיפלומט שוודי, שליח האו״ם למזרח התיכון, 1967–1971.מה רצה: הסכם שלום על בסיס החלטה 242 של מועצת הביטחון.עוד על גונאר יארינג ב״אנשים ואירועים״ ←, יוזמת ויליאם רוג׳רסמזכיר המדינה, כלומר שר החוץ האמריקאי, 1969–1973.מה רצה: תוכנית שלום אמריקאית כוללת, ובראשונה הפסקת אש במלחמת ההתשה.עוד על ויליאם רוג׳רס ב״אנשים ואירועים״ ← וההכנות לשיחות. הוא דן בעבודת הצוותים ובשאלה מה הופך מגע מדיני למשא ומתן ממשי. זוהי עדותו ופרשנותו בדיעבד.
״כיצד יכולה ישראל להגיד לא כשמצרים אומרת שהיא מוכנה להתחיל בתהליך של הידברות.״
העדות בפני ועדת אגרנט
אחרי המלחמה מינתה הממשלה ועדת חקירה ממלכתית, בראשות נשיא בית המשפט העליון שמעון אגרנט, לבדוק מדוע הופתעה ישראל. ב־6 בדצמבר 1973 העיד בפניה גזית, מנכ״ל משרד ראש הממשלה. העדות נמסרה בישיבה י״א של הוועדה, אחר הצהריים, מ־15:45 עד 18:05.
בעדותו תיאר את גבולות תפקיד היועץ המדיני ואת השפעת ההערכות המרגיעות עליו. הוא הציג אוסף דיווחים דיפלומטיים שהכין לאחר המלחמה ותמך בהערכה לאומית ובבחינת חלוקת האחריות. שאלות הוועדה בוחנות את זיכרונותיו ואת ההבדל בין קבלת מידע להערכתו. זו עדות, לא מסקנות הוועדה. שני תיקים בארכיון הוועדה נושאים את שמו.
״כל יהודי צריך לשאול את עצמו במה הוא שגה.״העדות במלואה: ציטוטים, נושאים ועמודים
לעדות בארכיון הרשמיאיש המעשה חוזר למחקר
דיוקן של גזית כעמית בהרווארד, מאת דניאל בנג׳מין. הכתבה פתוחה לקריאה.
לקריאת הכתבההשיחה עם קן שטיין
ריאיון על שנתו כמנכ״ל משרד ראש הממשלה בימי גולדה מאירראש הממשלה, 1969–1974. גזית עמד בראש לשכתה פעמיים: כשהייתה שרת החוץ, בסוף שנות ה־50, וכמנכ״ל משרד ראש הממשלה מ־1973.מה רצה: ביטחון לישראל, ושלום במשא ומתן ישיר, בלי חזרה לקווי 1967.עוד על גולדה מאיר ב״אנשים ואירועים״ ←: פרוץ מלחמת יום הכיפורים והדיפלומטיה של הנרי קיסינג׳רהיועץ לביטחון לאומי ומזכיר המדינה של ארצות הברית.מה רצה: להוציא את ברית המועצות מהמזרח התיכון, ולהפוך את ארצות הברית למתווכת היחידה, בהסכמים בשלבים.עוד על הנרי קיסינג׳ר ב״אנשים ואירועים״ ← אחריה. בריאיון מספר גזית שהוא זה שהציע שהגנרלים הישראלים והמצרים ינהלו משא ומתן פנים אל פנים, בקילומטר ה־101. המבוא פתוח לקריאה; התמליל המלא זמין למנויים.
שטיין ראיין אותו בירושלים, וציטט מן הריאיון במאמר על מעצמות העל במלחמת 1973. שני זיכרונות של גזית מובאים שם. בימים הראשונים למלחמה, סיפר, דחק הנרי קיסינג׳רהיועץ לביטחון לאומי ומזכיר המדינה של ארצות הברית.מה רצה: להוציא את ברית המועצות מהמזרח התיכון, ולהפוך את ארצות הברית למתווכת היחידה, בהסכמים בשלבים.עוד על הנרי קיסינג׳ר ב״אנשים ואירועים״ ← בישראל לא להתאפק בזמן שהיא ממתינה לאספקה האמריקאית:
״קיסינג׳ר אמר לנו: הכו בהם, אל תחסכו בתחמושת. תקבלו הכול בחזרה.״
ובימי שיחות הגנרלים בקילומטר ה־101, לפי אותו ריאיון, אמר הנרי קיסינג׳רהיועץ לביטחון לאומי ומזכיר המדינה של ארצות הברית.מה רצה: להוציא את ברית המועצות מהמזרח התיכון, ולהפוך את ארצות הברית למתווכת היחידה, בהסכמים בשלבים.עוד על הנרי קיסינג׳ר ב״אנשים ואירועים״ ← לגולדה מאירראש הממשלה, 1969–1974. גזית עמד בראש לשכתה פעמיים: כשהייתה שרת החוץ, בסוף שנות ה־50, וכמנכ״ל משרד ראש הממשלה מ־1973.מה רצה: ביטחון לישראל, ושלום במשא ומתן ישיר, בלי חזרה לקווי 1967.עוד על גולדה מאיר ב״אנשים ואירועים״ ←: ״נראה שאינך מבינה שהם עושים טעויות. תני לי לעשות את זה.״עדות
למבוא ולפרטי הריאיוןכך ראו אותו מקרוב
איך נראה גזית בעיני מי שעבדו לצדו? מירון מדזיני, שהיה מנהל לשכת העיתונות הממשלתית ובשנים 1973–1974 גם דובר לשכת ראש הממשלה, הקדיש לו עמוד בביוגרפיה שכתב על גולדה מאירראש הממשלה, 1969–1974. גזית עמד בראש לשכתה פעמיים: כשהייתה שרת החוץ, בסוף שנות ה־50, וכמנכ״ל משרד ראש הממשלה מ־1973.מה רצה: ביטחון לישראל, ושלום במשא ומתן ישיר, בלי חזרה לקווי 1967.עוד על גולדה מאיר ב״אנשים ואירועים״ ←. כשיצא שמחה דיניץשגריר ישראל בוושינגטון מ־1973.מה רצה: נשק ותמיכה אמריקאית, בזמן המלחמה ואחריה.עוד על שמחה דיניץ ב״אנשים ואירועים״ ← לוושינגטון, בחרה גולדה בגזית למנכ״ל משרדה וליועצה המדיני הבכיר. היא הכירה אותו מן השנים שבהן עמד בראש לשכתה במשרד החוץ, ולדברי מדזיני העריכה מאוד את יכולתו האינטלקטואלית.
ראש לשכת השרה, כותב מדזיני, היה השני בחשיבותו במשרד החוץ, אחרי המנכ״ל: הוא ידע מה היא חושבת ומה סדר העדיפויות שלה, וקבע מי ייפגש איתה, מה תקרא ומי ישתתף בדיון. בלילות ישבה גולדה מאירראש הממשלה, 1969–1974. גזית עמד בראש לשכתה פעמיים: כשהייתה שרת החוץ, בסוף שנות ה־50, וכמנכ״ל משרד ראש הממשלה מ־1973.מה רצה: ביטחון לישראל, ושלום במשא ומתן ישיר, בלי חזרה לקווי 1967.עוד על גולדה מאיר ב״אנשים ואירועים״ ← עם ראש לשכתה על המברקים והדוחות ורשמה בשוליהם הערות קצרות, והוא נדרש להבין מהן למה בדיוק התכוונה. בתפקיד הזה שימשו לאורך השנים יוחנן מרוז, מרדכי גזית ושמחה דיניץשגריר ישראל בוושינגטון מ־1973.מה רצה: נשק ותמיכה אמריקאית, בזמן המלחמה ואחריה.עוד על שמחה דיניץ ב״אנשים ואירועים״ ←.
״מוחו של גזית היה כגן מטופח, ומן הכפופים לו דרש חשיבה מסודרת וביטוי בהיר, בעל־פה ובכתב.״
מדזיני מתאר איש של קריאה וכתיבה. הוא לא סבל רישול במחשבה ובדיבור וחתר לשלמות, ״ומעל לכול היה נאמן לגולדה מאירראש הממשלה, 1969–1974. גזית עמד בראש לשכתה פעמיים: כשהייתה שרת החוץ, בסוף שנות ה־50, וכמנכ״ל משרד ראש הממשלה מ־1973.מה רצה: ביטחון לישראל, ושלום במשא ומתן ישיר, בלי חזרה לקווי 1967.עוד על גולדה מאיר ב״אנשים ואירועים״ ←, ומעולם לא מתח עליה ביקורת, גם לא בשיחה פרטית״.
הדיוקן אינו מחמיא בלבד, וזה כוחו. לדברי מדזיני נעשה גזית עם השנים מופנם ושתקן יותר. שלא כשמחה דיניץשגריר ישראל בוושינגטון מ־1973.מה רצה: נשק ותמיכה אמריקאית, בזמן המלחמה ואחריה.עוד על שמחה דיניץ ב״אנשים ואירועים״ ←, שהיה מלא חיים, הוא לא השתלב בקלות בחוג הקרוב לראש הממשלה ונאלץ להיאבק על זמנה, ועמידתו על בהירות ועל דיוק בפרטים הוציאה אותה לעיתים מכליה. היו שמצאו בו דמיון ליעקב הרצוגדיפלומט; קדם לגזית כציר בשגרירות בוושינגטון.עוד על יעקב הרצוג ב״אנשים ואירועים״ ←, והיו שהשוו אותו למשה שרת. ובכל זאת, משמינתה אותו, הייתה נחושה שינהל את לשכתה עד פרישתה. הבנה ונחמה מצא אצל ישראל גלילישר בלי תיק ומיועציה הקרובים של גולדה מאיר.עוד על ישראל גלילי ב״אנשים ואירועים״ ←, בעיקר בניסוח ניירות עמדה ונאומים.
מדזיני מייחס לו גם השפעה על דבריה. את הצהרתה האחרונה בשאלה הפלסטינית, באפריל 1973, השמיעה לדבריו בלחצו של גזית, שחשש שהיא מצטיירת כמי ששוללת מן הפלסטינים את זכותם לזהות משלהם ולמדינה משלהם. ועוד: ניסיונות של שמחה דיניץשגריר ישראל בוושינגטון מ־1973.מה רצה: נשק ותמיכה אמריקאית, בזמן המלחמה ואחריה.עוד על שמחה דיניץ ב״אנשים ואירועים״ ← ושל גזית, ואפילו של משה דייןשר הביטחון, 1967–1974, ושר החוץ, 1977–1979.מה רצה: גבולות בני הגנה; ואחרי 1977, כשר החוץ, שלום עם מצרים.עוד על משה דיין ב״אנשים ואירועים״ ←, להקים לצדה גוף שיסדיר את קבלת ההחלטות, נדחו על ידה. אחרי מותה, הוא כותב, רק שלושה מאנשיה יצאו להגנתה ותיארו את מאמציה להגיע להסדר: גלילי, דיניץ וגזית, בספרו על תהליך השלום ובמאמריו.ספר או מאמר
ומבחוץ? וולוורת׳ ברבור, לשעבר שגריר ארצות הברית בישראל, אמר עליו בריאיון ב־1981 שהוא ״בחור מוכשר מאוד״ ו״ידיד טוב מאוד של ארצות הברית״, והתפלא שהוא נראה צעיר מכדי שהיה ממגיני ירושלים ב־1948. באותו ריאיון נשאל ברבור על התזה של גזית, שלפיה ממשל ג׳ון קנדינשיא ארצות הברית, 1961–1963. גזית כתב ספר על מדיניותו.מה רצה: למנוע את התפשטות הנשק הגרעיני, גם בדימונה, ולבנות יחסים גם עם מדינות ערב.עוד על ג׳ון קנדי ב״אנשים ואירועים״ ← היה נקודת המפנה ביחסי ארצות הברית וישראל. ״אני חושב שגזית צודק,״ אמר, וכשנשאל אם התזה כולה נכונה השיב: ״בוודאי״ (תרגום האתר).עדות
החיוך שנשמר
באפריל 1975, שבועיים אחרי שסבב הנרי קיסינג׳רהיועץ לביטחון לאומי ומזכיר המדינה של ארצות הברית.מה רצה: להוציא את ברית המועצות מהמזרח התיכון, ולהפוך את ארצות הברית למתווכת היחידה, בהסכמים בשלבים.עוד על הנרי קיסינג׳ר ב״אנשים ואירועים״ ← נכשל, ביקר בישראל שר החוץ ההולנדי מקס ואן דר סטול. הולנד הייתה אז הידידה הקרובה ביותר של ישראל במערב אירופה, ובגלל עמדתה במלחמת יום הכיפורים הטילו עליה מדינות ערב אמברגו נפט מלא. ואן דר סטול נפגש עם הנשיא אפרים קציר, עם שר החוץ יגאל אלוןסגן ראש הממשלה, ובממשלת רבין גם שר החוץ.מה רצה: גבולות שאפשר להגן עליהם, וחלוקה טריטוריאלית עם ירדן (״תוכנית אלון״).עוד על יגאל אלון ב״אנשים ואירועים״ ← ועם ראש הממשלה יצחק רביןראש הממשלה, 1974–1977; קודם לכן סגן הרמטכ״ל ושגריר בוושינגטון.מה רצה: להתקדם צעד אחר צעד, בהסכמי ביניים, תמורת ערבויות ונשק אמריקאי.עוד על יצחק רבין ב״אנשים ואירועים״ ←. בפגישה עם רבין ישב לצדו גזית, מנכ״ל משרד ראש הממשלה, והמצלמה קלטה אותו מחייך.תצלום או סרטפגישת רבין ושר החוץ ההולנדי — הקישור ההיסטוריתצלום או סרטIsrael: Dutch FM recvd by President and working session with Allon


בשבילנו, סבא מוטקה
לצד התפקידים והתאריכים, נשמרים גם הדברים שכתב נכדו על הגעגוע ועל החיפוש אחר עוד שניות שבהן אפשר לראות אותו.
לקריאת הזיכרון המשפחתי