בגיל 14 הצטרף מרדכי להגנה, הארגון הצבאי המחתרתי של היישוב. זה קרה בשנים שבהן, עם פרוץ ״המאורעות״ ב־1936, החלה ההגנה לצרף בני נוער ליחידות קשר ואיתות. בגיל שבו נערים היום מתחילים תיכון, הוא כבר היה חבר במחתרת. אחת עשרה שנים אחר כך, בן 25, פיקד על פלוגה בקרב על הקסטל.
צומת הכרעה
בן 14, ומחתרת שזקוקה לכל זוג ידיים.
לצרף את הנערים
המחיר: ילדים בגיל בית הספר בארגון שהבריטים רודפים.
לחכות שיגדלו
המחיר: יישוב בלי צבא נשאר עם פחות מגינים בשנות המאורעות.
ומה קרה בפועל?
היישוב בחר בדרך הראשונה. דור שלם גדל ביחידות הנוער ובגדנ״ע, והוא היה מן הראשונים שבהם.
מקורות (2)
- מרדכי גזית — ויקיפדיה בעברית ביוגרפיה
- ארגון מורשת ההגנה — גדנ״ע ביוגרפיה
בישראל ובעולם
דור שגדל במחתרת
ליישוב לא היה צבא, וההגנה נשענה גם על בני נוער. עם פרוץ המרד הערבי ב־1936 הוקמו לצידה יחידות נוער בגילי 14 עד 17, לתפקידי קשר ואיתות. ב־1941 הן אוגדו ב״גדודי הנוער״, הגדנ״ע. ביישובים הכפריים היו חברים בו כמעט כל הנערים והנערות מגיל 14, ובמלחמת העצמאות מנה כ־18,000 נערים ונערות. הצעירים ביותר, בני 12 עד 14, סייעו בקשר, בביצורים ובבתי החולים.
להרחבה בוויקיפדיה