אחרי הפרישה נמשך הקשר שלו עם ארצות הברית בכיוון חדש. כששב לירושלים עמד בראש משרד הוועד היהודי־אמריקאי בישראל, ברחוב אתיופיה, כך מספרים במשפחה. ב־1982 פרסם בכתב העת Partisan Review את המאמר ״אמריקה וישראל״, על הידידות בין המדינות ועל החששות הישראליים מהסתמכות עליה, ובאותו גיליון הוצג גם כפרופסור אורח באוניברסיטת בוסטון.
ב־1984 נבחרו בהנחייתו עשרה צעירים ישראלים, בני 28 עד 38, לתוכנית של הוועד היהודי־אמריקאי להיכרות עם יהדות ארצות הברית, וכששבו נפגשו עמו לבחון מה למדו ואיך לשפר את התוכנית. באותה שנה צירף לרב מארק טננבאום, בפתק בכתב ידו, חומר שמצא בארכיון משרד החוץ: ״זה היבול אחרי חיפוש בארכיון משרד החוץ״.
צומת הכרעה
איך מחברים ישראלים צעירים ליהדות אמריקה, שהם מכירים רק מרחוק?
להסביר מכאן
המחיר: תמונה שטוחה ומרוחקת.
לשלוח אותם לשם
המחיר: תוכנית יקרה, שצריך לבחור לה בקפידה את המשתתפים.
ומה קרה בפועל?
ב־1984 נבחרו המשתתפים בהנחייתו, וכששבו נפגשו עמו לבחון מה למדו.
מקורות (5)
- Mordechai Gazit — America and Israel (1982) ספר או מאמר
- Partisan Review 49(3), 1982 — רשימת הכותבים ספר או מאמר
- Selma Hirsh — דוח הוועד היהודי־אמריקאי, 20 באוגוסט 1984 ספר או מאמר
- מרדכי גזית — פתק בכתב ידו לרב מארק טננבאום, 12 בספטמבר 1984 ספר או מאמר
- מרדכי גזית — דוח המכון ליחסי יהדות אמריקה–ישראל, נובמבר–דצמבר 1985 ספר או מאמר
בישראל ובעולם
שני מרכזים, עם אחד
בשנות ה־80 חיו רוב יהודי העולם בשני מקומות: בישראל ובארצות הברית. ארגונים כמו הוועד היהודי־אמריקאי חיפשו דרכים לקרב ביניהם, ולהביא ישראלים צעירים להכיר קהילות שעד אז ראו רק מרחוק.