בפני ועדת אגרנט.

״ארכיאולוגיה, כמקצוע ראשי. יש פה מישהו שמחייך.״

בתשובה לשאלה מה למד. בין חברי הוועדה ישב הארכיאולוג יגאל ידין. פרוטוקול, עמ׳ 2

״ראש הממשלה כותבת שדר למזכיר המדינה או לנשיא ארה״ב, מישהו צריך להכין טיוטה בתהליך הזה ודאי שהיועץ המדיני נוטל חלק.״

על עבודתו לצד גולדה מאיר: ״קודם־כל עובדים בצמידות רבה״. דיווח ותדרוך, הכנת ניירות וניסוח מברקים. פרוטוקול, עמ׳ 4

״לא שאני אדם לא מתוסכל, אני בהחלט מתוסכל, אבל יועץ רגיל הוא עוד יותר מתוסכל.״

על ההבדל בין יועץ מדיני שיושב בלשכת ראש הממשלה לבין יועץ רגיל. פרוטוקול, עמ׳ 4

״כאמור מקודם, אני נוטה להיות פרפקציוניסט; אבל אם לא להיות פרפקציוניסט התשובה היא כן.״

בתשובה לשאלה אם הוא רואה את כל החומר המודיעיני. באותו עמוד סיפר שעבד במחלקת החקר של משרד החוץ מ־1949 עד 1951. פרוטוקול, עמ׳ 6

״אני משתתף אם אני רוצה, בכלם״

בתשובה לשאלה באילו דיוני ביטחון של ראש הממשלה הוא משתתף. הסייג שבהמשך המשפט נוגע לדיוני מודיעין, וחלקו מושחר בסריקה. בפועל, אמר, השתתף במרביתם. פרוטוקול, עמ׳ 11

״אגף המודיעין של צה״ל היה בטוח לגמרי בסבירות נמוכה מאוד שתקרה מלחמה.״

על אפריל 1973. ראש המוסד, אמר, היה אז ״יותר פסימי״. פרוטוקול, עמ׳ 13

״אני חושב היום על שתי אפשרויות: א) זו היתה הטעיה גדולה מאד. ב) ישנה גם אפשרות שניה, שזה היה נכון עד לתאריך מסוים.״

כשנשאל אם הדיווחים האלה השפיעו עליו, ענה שבדק גם את עצמו, ושהם עלו בקנה אחד עם ההערכה שלא תפרוץ מלחמה. פרוטוקול, עמ׳ 25

״לא, אין מישהו אחר. אבל באמרי: אין מישהו אחר, אני בכל זאת רוצה לומר שאינני בטוח שהחסרון הזה הוא החסרון העיקרי.״

בתשובה לשאלה אם היה ליד ראש הממשלה גורם שיעריך בעצמו את ידיעות המודיעין. על הרעיון של יועץ מודיעין מיוחד לראש הממשלה אמר שדעתו ״חיובית״, אבל שהדבר תלוי מאוד באיש (עמ׳ 38). פרוטוקול, עמ׳ 34

״צריך להתחיל לחשוב על רה-ארגון של דברים שונים לאחר הבחירות, כולל משרד ראש הממשלה״

כך אמר לראש הממשלה כארבעה חודשים לפני העדות, והציע לחשוב על כך ולהגיש הצעות. פרוטוקול, עמ׳ 38

״לדעתי זה חמור מאד.״

ידין סיפר שב־1 באוקטובר הגיעה למוסד ידיעה ״ממדרגה ראשונה״, שלא הועברה כחומר גולמי ללשכת ראש הממשלה. גזית השיב ״בתור אדם שמקבל כל השנים חומר״: התקלה החמורה אינה היעדרות ראש המוסד מישיבה, אלא חומר שלא הועבר. פרוטוקול, עמ׳ 44

״הייתי סבור שהיא צריכה לעבור ראורגניזציה רצינית.״

על מחלקת החקר של משרד החוץ, שאותה ניהל בפועל לראשונה כבר ב־1949/50. פרוטוקול, עמ׳ 45

״אני סבור שזה נחוץ שתגיע לסינטזות בנושאים אחרים, כלומר יש מקום להגדיר מחדש את משימותיה של מחלקת החקר.״

לדעתו, אין זה מתפקידה של מחלקת החקר של משרד החוץ להגיע להערכות בנושאים שאינה מוסמכת לעסוק בהם. פרוטוקול, עמ׳ 46–50

״רוב ההתייעצויות וההחלטות מתקבלות בשיטה לא פורמלית, על-ידי זה שעושים ישיבה מיוחדת אד הוק, לענין״

על דרך קבלת ההחלטות. במקום אחר בעדות: ״בדרך כלל השיטה היא יותר אד־הוק״ (עמ׳ 35). פרוטוקול, עמ׳ 54

״אני ריכזתי כמה וכמה צוותים, הייתי מין רכז כזה של צוותים״

על סוף 1970 וראשית 1971, לפני שיארינג חידש את שליחותו: צוות פיצויים ופליטים בראשות זנבר, צוות גבולות בראשות האלוף יריב, צוות משפטי, וצוות למקומות הקדושים שלא פעל. פרוטוקול, עמ׳ 57

״סיכמתי עם המזכיר שאני אצלם אותה ואשלח אותה מחר בבוקר, כי כאן אין מכונת צילום.״

המילים האחרונות בעדות, בתשובה לבקשת אגרנט לקבל ״את החוברת שדובר עליה״. הישיבה ננעלה ב־18:05. פרוטוקול, עמ׳ 62–70