1980 ואילך · תחנה 22 מתוך 24

מן העשייה אל המחקר

מחקר וכתיבהמגיל 58

ב־1980, אחרי 31 שנות שירות, פרש גזית משירות המדינה בפרישה מוקדמת, ובחר במחקר. הוא הצטרף כעמית למרכז לעניינים בינלאומיים באוניברסיטת הרווארד, ובמשפחה מספרים שלימד באותה תקופה כחצי שנה גם באוניברסיטת ברנדייס. באוניברסיטה היוקרתית, מן הוותיקות בעולם, חקר את מדיניותו של במזרח התיכון, תקופה שבה ישב בעצמו בשגרירות בוושינגטון.

מן המחקר הזה נולד ספרו על מדיניות קנדי כלפי מדינות ערב וישראל. גם במחקר נשאר נאמן ל, שתחתיה עמד בראש משרד החוץ ובראש משרד ראש הממשלה. כשהואשמה אחרי מלחמת יום הכיפורים בהחמצת השלום, יצא להגנתה בהרצאות ובמאמרים, וטען מתוך המסמכים שלא הוחמצה הזדמנות.

במרכז הזה פעל בעבר גם , האיש שמולו ישב גזית בחדרי המשא ומתן בשנים 1973‎–‎1975. הוא ראה במחקר המשך של עבודתו ולא פנייה ממנה: הוא סבר שאיש מעשה יכול להציע למדע המדינה זווית אחרת מזו של התאורטיקן.

על לימודי הארכאולוגיה שלו סיפר שהמלחמה הובילה אותו להמשיך לשרת את המדינה הצעירה ולא לחזור לעיסוק האקדמי. ספריו ומאמריו בחנו משא ומתן, את מדיניות קנדי ואת יחסי ישראל עם ארצות הברית ושכנותיה.

ב־1983 יצאו שני ספריו הראשונים: האחד על תהליך השלום בשנים 1969‎–‎1973, והשני על מדיניות הנשיא קנדי כלפי מדינות ערב וישראל. ב־1993 פרסם את המסה ״עושי שלום״, על תיווך בסכסוך הישראלי־ערבי.

שלושה ממחקריו התפרסמו בכתב העת הבינלאומי Journal of Contemporary History: על שיחות השלום עם (1988), על השאלה אם הוחמצה ב־1971 הזדמנות לשלום עם מצרים (1997), ועל ראשית הקשר האסטרטגי עם ארצות הברית (2000).

ספרו Israeli Diplomacy and the Quest for Peace, שיצא בלונדון ב־2002, פורש את מחקריו על פני ארבעה עשורים של דיפלומטיה: מתיווך ברנדוט ב־1948, דרך מבצע סיני ב־1956, ועד הסכם לונדון של ופרס ב־1987. היה חבר מחקר במכון טרומן למען קידום השלום באוניברסיטה העברית.

גם במכון טרומן המשיך לבדוק עובדות מול אנשים מן הצד השני. באפריל 1982 כתב בכתב ידו לעורך הדין מרמאללה, מן הפלסטינים הראשונים שתמכו בגלוי במדינה פלסטינית לצד ישראל.

הוא שלח לו חומר על שאלת האזרחות הירדנית של הפלסטינים, טען שב־1960 הרחיבה ירדן את תקנות ההתאזרחות לכל הפלסטינים, והוסיף ש״נדרש מחקר נוסף״ כדי לברר מה עלה בהחלטה הזאת מאז. הוא כתב: ״הפקתי תועלת משיחתנו לפני כמה ימים״.

שחאדה השיב באריכות משפטית, וחלק עליו: לדעתו, אין בסיס חוקי לטענה שכל הפלסטינים יכולים לקבל אזרחות ירדנית כזכות. רישומיו ומחקריו של גזית משמשים חוקרים עד היום, מי שמסכים איתו ומי שחולק עליו.

צומת הכרעה

לכתוב היסטוריה שהיית חלק ממנה.

לכתוב כעד

המחיר: זיכרון אישי, עם כל ההטיות שבו.

לכתוב כחוקר

המחיר: להתמודד עם מסמכים, גם כשאינם מחמיאים.

ומה קרה בפועל?

הוא בחר במסמכים: ספריו נשענים על הארכיונים, ובדרך התכתב גם עם מי שחלקו עליו, כמו עורך הדין הפלסטיני עזיז שחאדה.

מקורות (9)

בישראל ובעולם

1989‎–‎1991

סיום המלחמה הקרה

בתקופת מחקרו השתנתה הזירה הבינלאומית: משטרים קומוניסטיים במזרח אירופה קרסו ב־1989 וברית המועצות התפרקה ב־1991. תם העימות בין הגושים שליווה חלק גדול משנות שירותו.

להרחבה בוויקיפדיה

לקריאה בתוך ציר החיים המלא