שיח מדיני, חיי רוח וזיכרון משותף. שמונה רגעים, מן העיתונות של אותם ימים ומן הארכיונים, מראים איך נראתה עבודת השגריר מקרוב.
הסיפור בקצרה
גזית התמנה לשגריר בצרפת בדצמבר 1975 ושירת בפריז בשנים 1976–1979. הוא טיפל במגעים עם ממשלת צרפת בימי חטיפת מטוס אייר פראנס לאנטבה, במחאה על שחרור אבו דאוד ובמחלוקת על הכור שצרפת בנתה לעיראק.
פריז של שנות ה־70. הנשיא ז׳יסקר ד׳אסטן מנהל מדיניות קרובה לעולם הערבי, והדלתות הרשמיות לישראל נפתחות לאט. מה שנשאר פתוח הם הערוצים המקצועיים והאישיים, ושם עבד השגריר.
ביקורי שרים בתחומים כמו בריאות, מדע ותרבות אפשרו לשמור על קשר ממשי, גם כשהשיח המדיני היה קריר.
למה זה חשוב. שיראק, שיהיה לימים נשיא צרפת, היה אחת הכתובות החשובות בפריז. בעיר שבה הדלת הראשית לישראל כמעט נסגרה, הדלתות הצדדיות, בריאות, מדע ותרבות, היו לפעמים הדרך היחידה להמשיך לדבר.
שאלה למחשבה
איך שומרים דלת פתוחה מול ממשלה מסויגת, ומנצלים לשם כך כל מפגש, גם הצנוע ביותר?
למה זה היה קשה. כל פגישה כזו נבחנה גם כמסר מדיני, בפריז ובעולם הערבי.
ביוני 1976 ישב גזית בפגישה של ראש ממשלת צרפת ז׳אק שיראק עם שר הבריאות הישראלי ויקטור שם־טוב ושרת הבריאות הצרפתייה סימון וייל. קודם לכן נפגש עם הנשיא ולרי ז׳יסקר ד׳אסטןנשיא צרפת, 1974–1981.עוד על ולרי ז׳יסקר ד׳אסטן ב״אנשים ואירועים״ ←, במסגרת המשך השיח המדיני בין שתי המדינות.תיעוד מדיני
8 בנובמבר 1976תרבות ורוח
02מפגש עם סארטר
רקע היסטורי ושאלות להעמקה
ז׳אן־פול סארטר, מגדולי ההוגים של המאה ה־20, סירב לפרס נובל ב־1964 ונהג לדחות כל כיבוד רשמי. ובכל זאת, ב־1976 הסכים לקבל תואר דוקטור לשם כבוד, ודווקא מן האוניברסיטה העברית.
הטקס התקיים בשגרירות ישראל בפריז. ז׳אן־פול סארטרפילוסוף וסופר צרפתי.מה רצה: צדק לשני העמים: קיום ישראל, וזכויות הפלסטינים.עוד על ז׳אן־פול סארטר ב״אנשים ואירועים״ ← תמך בזכות קיומה של ישראל, ובאותה עת הביע אהדה לפלסטינים.
למה זה חשוב. ההסכמה של סארטר הייתה רגע סמלי ביחסים בין ישראל לאינטלקטואלים של אירופה, דווקא בשנים שבהן רבים מהם התרחקו ממנה. הטקס נערך בשגרירות, בזמן שגזית עמד בראשה.
שאלה למחשבה
איך מארחים פילוסוף שתמך בקיום ישראל וגם בזכויות הפלסטינים, בלי להתכחש לעמדותיו ובלי לוותר על הרגע?
למה זה היה קשה. השמאל הצרפתי היה ברובו ביקורתי כלפי ישראל, וכל מחווה של סארטר נקראה פוליטית.
הארכיון מזהה בתצלום את סארטר, דה בובואר וגזית. שימוש בתצלום מחייב רישיון.
12–13 בינואר 1977מחאה דיפלומטית
03״תקופת מחאה״: השגריר מוחזר לירושלים
בינואר 1977 נעצר בפריז אבו דאודמראשי ״ספטמבר השחור״; נחשד בתכנון הטבח בספורטאים הישראלים במינכן ב־1972.עוד על אבו דאוד ב״אנשים ואירועים״ ←, ממתכנני הטבח באחד עשר הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן. בתוך ימים שחררה אותו צרפת והטיסה אותו לאלג׳יר, אף שישראל וגרמניה המערבית ביקשו את הסגרתו.
ישראל החזירה את שגרירה להתייעצויות. בערב 12 בינואר נחת גזית בנמל התעופה דוד בן־גוריוןראש הממשלה הראשון של ישראל.מה רצה: מדינה חזקה, ובעלות ברית מחוץ לטבעת העוינות.עוד על דוד בן־גוריון ב״אנשים ואירועים״ ←, ושם המתין לו מנכ״ל משרד החוץ, פרופ׳ שלמה אבינרי. למחרת הכתיר ״מעריב״ את הידיעה: ״השגריר גזית הגיע ל׳תקופת מחאה׳״. לכתבים אמר שבואו הוא צעד של מחאה, ושלדעת ישראל הפרה ממשלת צרפת את הסכם ההסגרה שבין שתי המדינות. על השחרור עצמו, סיפר, נודע לשגרירות רק מאמצעי התקשורת.
14 בינואר 1977: גזית מסביר לעיתונאים מדוע הוחזר להתייעצויות בפרשת אבו דאוד. AP Archive / UPITN, 4:34 דקות. נושאי השיחה וזמניהם בעמוד ״בקולו ובדמותו״.
11 בפברואר 1977מן המשבר אל השיח
04בארמון האליזה, חודש אחרי המשבר
הרקע: בינואר 1977 עצרה צרפת בפריז את אבו דאודמראשי ״ספטמבר השחור״; נחשד בתכנון הטבח בספורטאים הישראלים במינכן ב־1972.עוד על אבו דאוד ב״אנשים ואירועים״ ←, ממתכנני הטבח בספורטאים הישראלים במינכן, ושחררה אותו בתוך ימים. ב־12 בינואר החזירה ישראל את גזית לירושלים ״להתייעצויות״, הלשון הדיפלומטית למחאה חריפה.
האתגר: להביע את כעסה של ישראל בלי לנתק את הקשר עם מדינה שישראל זקוקה לה באירופה. בתחילת פברואר שב גזית לפריז, וימים אחדים אחר כך ישב שעה עם שר החוץ לואי דה גירנגושר החוץ של צרפת, 1976–1978.עוד על לואי דה גירנגו ב״אנשים ואירועים״ ← לשיחת הבהרות ״גלויה״. זו הייתה הפגישה הראשונה בדרג בכיר בין שתי המדינות מאז המשבר. גזית הבהיר, באדיבות אך בבירור, שישראל אינה רואה בצרפת מתווכת ניטרלית במזרח התיכון.
ינואר 1977. בפריז נעצר אבו דאוד, שנחשד בתכנון הטבח בספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן. ישראל מבקשת להסגירו, אבל תוך ימים ספורים הוא משוחרר ועולה על מטוס לאלג׳יריה.
השחרור עורר זעם בישראל ובעולם, וישראל קראה לשגרירה, גזית, להתייעצויות. ביקורים מתוכננים נדחו.
למה זה חשוב. משבר אבו דאוד הראה כמה שבירים היו היחסים: בתוך ימים הוחזר שגריר וביקורים בוטלו. מה שבא אחריו, החזרת השגרירות לעבודה, הזמנה אחר הזמנה, הוא החלק הפחות נראה של הדיפלומטיה. בלעדיו, מחאה נשארת רק מחאה.
שאלה למחשבה
איך חוזרים לפריז אחרי משבר, ומחדשים את המגעים בלי להיראות כמי ששכח?
למה זה היה קשה. ישראל רצתה להביע מחאה חריפה, בלי לנתק את הקשר עם מדינה חשובה באירופה.
בפגישה שיזם חידש גזית את הזמנת שר התעשייה והמחקר מישל ד׳אורננו לישראל, לאחר דחיית הביקור בעקבות פרשת אבו דאודמראשי ״ספטמבר השחור״; נחשד בתכנון הטבח בספורטאים הישראלים במינכן ב־1972.עוד על אבו דאוד ב״אנשים ואירועים״ ←.תיעוד מדיני
מרס 1977הסברת מדיניות
06להבהיר את עמדת ישראל
רקע היסטורי ושאלות להעמקה
תחילת 1977. בבית הלבן נשיא חדש, ג׳ימי קרטר, שמדבר על ועידת שלום מקיפה ועל ״מולדת״ לפלסטינים. בירושלים מתקרבות בחירות, ובאירופה מנסים להשפיע על ההסדר הבא.
אירופה, ובראשה צרפת, ביקשה להשפיע על עיצוב ההסדר. ישראל ביקשה להסביר את עמדותיה בבירות המרכזיות.
למה זה חשוב. בתוך חודשים השתנה המזרח התיכון: בגין עלה לשלטון, ובנובמבר הגיע סאדאת לירושלים. מי שהסביר את ישראל בפריז בתחילת השנה הסביר אותה ערב מהפך שאיש עוד לא ראה.
שאלה למחשבה
איך מבהירים את עמדת ישראל בלי להסלים, ומשאירים מקום לשיחה הבאה?
למה זה היה קשה. עמדות צרפת היו קרובות יותר לעמדות העולם הערבי, והשיח עם ישראל היה לעיתים שיח של חירשים.
בריאיון ל־Tribune juive, שעליו דיווח Le Monde, הבהיר גזית שישראל לא התנתה את ביקורו המתוכנן של יצחק רביןראש הממשלה, 1974–1977; קודם לכן סגן הרמטכ״ל ושגריר בוושינגטון.מה רצה: להתקדם צעד אחר צעד, בהסכמי ביניים, תמורת ערבויות ונשק אמריקאי.עוד על יצחק רבין ב״אנשים ואירועים״ ← בצרפת בביקור גומלין של מנהיג צרפתי.תיעוד מדיני
מרס 1978תגובה מדינית
07בעקבות הפיגוע בכביש החוף
רקע היסטורי ושאלות להעמקה
11 במרץ 1978. מחבלי פת״ח שנחתו מן הים חוטפים אוטובוס בכביש החוף ורוצחים עשרות ישראלים, בהם ילדים. ישראל יוצאת למבצע ליטני בדרום לבנון, ובאירופה רבים מבקרים אותה.
מועצת הביטחון קיבלה את החלטה 425, והוקם כוח האו״ם בלבנון, יוניפי״ל. צרפת הייתה בין המדינות ששלחו אליו חיילים.
למה זה חשוב. מבצע ליטני פתח פרק ארוך של מעורבות ישראלית בדרום לבנון, וכוח יוניפי״ל שהוקם אז נשאר שם עשרות שנים. ברגעים כאלה, כשדעת הקהל באירופה מבקרת את ישראל, נבחן שגריר ביכולתו להזכיר מה בא קודם.
שאלה למחשבה
איך מסבירים פיגוע ותגובה צבאית לציבור צרפתי ביקורתי, בלי לאבד את הקהל?
למה זה היה קשה. ישראל ביקשה הבנה לזכותה להגן על אזרחיה, וצרפת הדגישה את ריבונות לבנון ואת תפקיד האו״ם.
בעקבות הפיגוע בכביש החוף פנה גזית לשר החוץ הצרפתי לואי דה גירינגו וביקש לסגור את משרד ההסברה של אש״ף בפריז.תיעוד מדיני
4 ביוני 1978קהילה וזיכרון
08קשר של זיכרון
רקע היסטורי ושאלות להעמקה
בשתי מלחמות העולם לחמו אלפי יהודים בשורות צבא צרפת, ורבים מהם נפלו. ביוני 1978, במלאת שלושים שנה לעצמאות ישראל ושלושים וחמש שנה למרד גטו ורשה, התכנסו בבנייה, ליד פריז, לזכור אותם.
טקס זיכרון בבית הקברות בבנייה, ליד פריז, חיבר בין הזיכרון היהודי־צרפתי לבין ישראל.
למה זה חשוב. בתוך שנים של מחלוקת מדינית, זיכרון הלוחמים היהודים שנפלו בשורות צבא צרפת היה מקום שבו ישראל, צרפת ויהודי צרפת יכלו לעמוד יחד. טקס כזה מזכיר שהיחסים בין עמים נבנים גם מזיכרון משותף, ולא רק מהסכמים.
שאלה למחשבה
איך בונים קשר עם יהודי צרפת ועם מוסדות המדינה דרך מה שמשותף לכולם, זיכרון הלוחמים?
למה זה היה קשה. זיכרון משותף היה אחד הגשרים המעטים שלא הושפעו מהמחלוקות המדיניות.
טקס הזיכרון בבאניה נערך בחסות משותפת של גזית ושל מזכיר המדינה הצרפתי לענייני ותיקי מלחמה, מוריס פלנטייה, כך מספר ביטאון ותיקי המלחמה היהודים בצרפת. הטקס ציין את זכר הלוחמים היהודים שנפלו למען צרפת, שלושים שנה לישראל ושלושים וחמש שנה למרד גטו ורשה.תיעוד מדיני
