אחרי שהפלמ״ח, כוח המחץ המגויס של ההגנה, כבש את הקסטל ב־3 באפריל 1948, החזיקה בכפר פלוגה מגדוד מוריה של חטיבת עציוני, בפיקודו של גזית. בהפוגה בקרבות ירה זקיף מאנשיו בלוחם ערבי והרגו. איש לא ידע אז מי ההרוג.
למחרת בבוקר התקשרו מש״י, שירות הידיעות של ההגנה בירושלים, ושאלו עליו, ורק אז הבין גזית שזה עבד אל־קאדר אל־חוסיינימפקד כוחות ״הג׳יהאד הקדוש״ באזור ירושלים; נהרג בקסטל באפריל 1948.עוד על עבד אל־קאדר אל־חוסייני ב״אנשים ואירועים״ ←, מפקד כוחות ״הג׳יהאד הקדוש״ באזור ירושלים. גזית בדק בעצמו את הגופה ונטל את מסמכיו. כשביקשו ממנו לשלוח את הגופה העירה, סירב: הערבים צולפים, ואנשיו לא ישנו חמישה לילות.
מותו של המפקד הערבי פגע קשות במורל של לוחמיו. גזית פיקד על המגינים המותשים וביקש להחליפם, והם נסוגו ב־8 באפריל. יומיים אחר כך כתב להוריו, באנגלית: ״זה עתה חזרתי מהקסטל, ושם היה לי, אישית, הכבוד להשליך רימון יד לעבר עבד אל־קאדר חוסייני״ (בתרגום האתר).
בכתב ידו · 10 באפריל 1948
מכתב להורים, 10 באפריל 1948
יומיים אחרי שאנשיו נסוגו מהקסטל כתב גזית להוריו כמה שורות, באנגלית. המכתב, עמוד אחד בכתב ידו, מובא כאן במלואו.
המכתב מ־10 באפריל 1948
אבא ואמא יקרים,
אני מנצל הזדמנות יוצאת דופן כדי לכתוב לכם כמה שורות. שלומי טוב, ואני מקווה שגם שלומכם.
זה עתה חזרתי מהקסטל, ושם היה לי, אישית, הכבוד להשליך רימון יד לעבר עבד אל־קאדר חוסייני.
קיבלתי את המברק האחרון שלכם, ואני שמח שכולכם בריאים.
דרישת שלום לכולםמרדכיהאם קיבלתם חדשות משלמה?10.4.48
המכתב כפי שנכתב, באנגלית
Dear Father and Mother,
I am using an exceptional occasion to write you several lines. I am well and hope so are you.
I am just back from the Castel where I personally had the honour to throw a hand granate at Abdul Kader Husseini.
I received your last cable and am glad that you are all well.
Greeting to allMordehayHave you had news from Shlomo?10.4.48
התמלול והתרגום של האתר, מן הסריקה. במקור האנגלי נשמר הכתיב שלו; מילים שמחק הושמטו, וסוגריים מרובעים מסמנים השלמה של האתר.
מה המכתב מספר, ומה לא
- זו עדותו שלו, בכתב ידו, יומיים אחרי האירוע: עבד אל־קאדר אל־חוסייני נהרג בקסטל ב־8 באפריל 1948.
- המכתב אינו מתאר את מה שקרה, ואינו אומר מה הייתה תוצאת הרימון. לפי התיאור המובא בתחנה הזאת, ירה בו זקיף מפלוגתו של גזית.
- שלושים וארבע שנים אחר כך, בריאיון שתיקן בכתב ידו, אמר גזית עצמו: ״מי שהרג אותו היה רס״פ הפלוגה מאיר כרמיול ז״ל. הדבר ארע עשרה מטרים ממני.״ הריאיון שמור בארכיון המדינה, בתיק שהפקיד במכון דיוויס. לעדותו מ־1982
- ״הזדמנות יוצאת דופן״: ירושלים הייתה אז נצורה.
- בשולי המכתב הוא שואל על שלמה. שלמה הוא אחיו הצעיר.
- למה באנגלית? במשפחה משערים שלהוריו, ציפורה ואפרים, היה קשה לקרוא עברית: שניהם ידעו שפות רבות, אבל את האותיות העבריות, ככל הנראה, פחות.
קרדיט
ארכיון מרדכי גזית (מכון טרומן)הארכיונים הדיגיטליים ללימודי המזרח התיכון ולימודי ישראלרשות הספריותהאוניברסיטה העברית בירושלים
לרשומת הארכיון בקטלוג הספרייה ↗צומת הכרעה
גבעה אחת, ועליה תלויה עיר שלמה.
להחזיק בכל מחיר
המחיר: מעט לוחמים מותשים מול כוח שהולך וגדל.
לסגת
המחיר: הדרך לירושלים הנצורה נסגרת שוב.
ומה קרה בפועל?
הם החזיקו ימים ספורים, עד שהוחלפו ב־8 באפריל. הדרך נפתחה לזמן קצר.
מקורות (5)
בישראל ובעולם
המאבק על הדרך לירושלים
קרב הקסטל השתלב במבצע נחשון ובמאמץ להעביר אספקה לירושלים. השליטה בגבעה, שחלשה על הדרך, התחלפה במהלך הקרבות; כיבושה מחדש סייע לפתיחה זמנית של הציר.
להרחבה בוויקיפדיה