תיק המברקים הנכנסים של לשכתו, מ־1 בינואר עד 10 בפברואר 1974, השבועות של הסכם הפרדת הכוחות עם מצרים. רוב המברקים בתיק, מן השגריר שמחה דיניץ ומן הציר מרדכי שלו בוושינגטון, נושאים את הכותרת ״אל: גזית – לנמען בלבד״.
סריקה: ארכיון המדינה, תיק א-7060/7 ↗. כאן מוצג דף אחד מתוך 259 עמודי התיק; התיק עצמו שמור בארכיון.
מה מתגלה בתיק, במילים שעל הדף
21 בינואר 1974
נוסח שהציע בטלפון
שלושה ימים אחרי החתימה על הסכם ההפרדה עם מצרים חזר אליו שמחה דיניץשגריר ישראל בוושינגטון מ־1973.מה רצה: נשק ותמיכה אמריקאית, בזמן המלחמה ואחריה.עוד על שמחה דיניץ ב״אנשים ואירועים״ ← בעניין הודעה פומבית של ראש הממשלה על אספקת הנשק. ״הנוסח שהצעת בשיחתך הטלפונית בתוספת המחיקה של המילים האחרונות נראה לי כדלקמן״, כתב, ואחריו המשפט: ״יש לי כל היסוד להניח שארה״ב תמשיך להיות ערה לצרכי הבטחון של ישראל מתוך גישה חיובית ורצופה״.
23 בינואר 1974, 12:00
״ישראל חתמה על ההסכם ועליה לבצעו״
מברק ״בהול״, ״אל שמחה דיניץשגריר ישראל בוושינגטון מ־1973.מה רצה: נשק ותמיכה אמריקאית, בזמן המלחמה ואחריה.עוד על שמחה דיניץ ב״אנשים ואירועים״ ←, מאת גזית״.
המברק מוסר דברים שהוא מכנה ״תגובת מלאכי״, כינוי שלפי ההקשר הוא ראש הממשלה, לפנייה של הנרי קיסינג׳רהיועץ לביטחון לאומי ומזכיר המדינה של ארצות הברית.מה רצה: להוציא את ברית המועצות מהמזרח התיכון, ולהפוך את ארצות הברית למתווכת היחידה, בהסכמים בשלבים.עוד על הנרי קיסינג׳ר ב״אנשים ואירועים״ ← שנגעה לנפט ולביצוע ההסכם: ״קשה להבין את עצם פנייתו של נפתלי. ישראל חתמה על ההסכם ועליה לבצעו וכך בכוונתה לנהוג. היא מקווה שההסכם הינו פתח לקראת שלום גם אם עוד רבים המכשולים והנעלמים.״
קיסינג׳ר עצמו, נכתב שם, השמיע את הנימוק שההסכם הוא צעד חשוב לשלום: ״אנו קבלנו נימוק זה ואיננו מערערים עליו.״
