על הכריכה, בכתב יד: ״ביקורי מ. גזית בואשינגטון״. בתיק רישומי השגרירות על שיחותיו במחלקת המדינה ביולי 1970 ובספטמבר 1971, חמש שנים אחרי שסיים שם את כהונתו כציר. את הרישומים כתבו אנשי השגרירות, ודבריו מובאים כאן כפי שנרשמו בידיהם.
סריקה: ארכיון המדינה, תיק חצ-5973/2 ↗. כאן מוצג דף אחד מתוך 50 עמודי התיק; התיק עצמו שמור בארכיון.
מה מתגלה בתיק, במילים שעל הדף
20 ביולי 1970
״Live and let live״
שיחה עם רוי אטרטוןדיפלומט אמריקאי, מבכירי הלשכה לענייני המזרח הקרוב במחלקת המדינה; לימים עוזר מזכיר המדינה ושגריר במצרים.עוד על רוי אטרטון ב״אנשים ואירועים״ ← ועם ראשי המחלקות למזרח התיכון במחלקת המדינה. לפי רישום השגרירות: ״מ. גזית הציג סדרה של שאלות להנחיית הדיון, אותן הגדיר כשאלות־מפתח שאינן בתחום של קביעת מדיניות אלא של הערכת מצב והתפתחות. השאלה הראשונה היתה לגבי יכולתם של הערבים לעשות שלום ורצונם לשים קץ לסכסוך באופן סופי ומוחלט. במלים אחרות האם הם מסוגלים לסגל לעצמם קו של Live and let live.״
ספטמבר 1971
״הסערה בכוס מים״
שוב אצל סמואל דה־פלמהעוזר מזכיר המדינה האמריקאי לענייני ארגונים בינלאומיים.עוד על סמואל דה־פלמה ב״אנשים ואירועים״ ←. במברק השגרירות נרשם: ״גזית אמר שהנחתנו היא כי שום דבר טוב אינו יכול לצמוח מהעצרת. נעבור את דרך היסורים הזו ואת ׳הסערה בכוס מים׳. כל הענין נראה הרבה פחות חשוב מאשר לפני כמה שנים. זו לדעתנו הגישה הבריאה לאו״ם.״
על ההסדר החלקי בתעלה אמר דה־פלמה, באנגלית, שישראל ממעיטה מאוד בהערכת הדרך שעשו המצרים. גזית, לפי המברק, הטיל ספק אם המצרים מוכנים לראות בהסדר החלקי קודם כול הסכם לפתיחת התעלה.