מברק נכנס ״סודי״ של משרד החוץ, ״מאת השגריר פריס״, מ־3 בנובמבר 1978. גזית היה אז שגריר ישראל בצרפת. המברק מוסר דברים מפי שגריר איראן בפריז על האייתוללה חומייני, שישב אז בצרפת.
המסמך
סריקה: ארכיון המדינה, פריט 0026hd7 ↗. לחיצה על הדף מגדילה אותו.
מה כתוב במסמך
3 בנובמבר 1978
״בא לצרפת כתייר״
לפי המברק, כשהגיע רוחאללה ח׳ומייניאיש דת שיעי, מנהיג המהפכה האסלאמית באיראן; שב מן הגלות לאיראן בפברואר 1979.עוד על רוחאללה ח׳ומייני ב״אנשים ואירועים״ ← לצרפת העביר נשיא צרפת לשגריר האיראני הודעה ״שחומייני בא לצרפת כתייר ועל כן לא תותר פעילותו המדינית כאן״. אחר כך, ״מטעמים לא ברורים, אבל אולי בלחץ כלי התקשורת הצרפתיים״, לא מנעו השלטונות מחומייני לפתח פעילות מדינית. המברק נכתב בכתיב של מכונת המברקים, בלי אותיות סופיות; הציטוטים כאן בכתיב רגיל.
3 בנובמבר 1978
למה שתק השגריר האיראני
השגריר האיראני לא התלונן לפני ממשלת צרפת, משתי סיבות. הוא העריך שלא ייעתרו לו, והוא ״לא רצה לתת עילה נוספת לתומכי רוחאללה ח׳ומייניאיש דת שיעי, מנהיג המהפכה האסלאמית באיראן; שב מן הגלות לאיראן בפברואר 1979.עוד על רוחאללה ח׳ומייני ב״אנשים ואירועים״ ← באירן להציגו כקרבן של המוחמד רזא שאה פהלוויהשאה של איראן, 1941–1979; הודח במהפכה האסלאמית.עוד על מוחמד רזא שאה פהלווי ב״אנשים ואירועים״ ←״. השיקול השני הכריע: בטהראן הביאו בחשבון ״שבהגיע שלב ההתפייסות הלאומית יהיה צורך למצוא מסילות המוליכות לחומייני״. שלושה חודשים אחר כך, בפברואר 1979, שב חומייני לאיראן.