אחד משלושת תיקי העבודה שלו על המשא ומתן עם סוריה, מ־1974. יש בו ניירות שהכין לשר הביטחון, לראש הממשלה ולמזכיר המדינה האמריקאי, וסיכום בחתימת ידו של מה שנשאר פתוח שלושה ימים לפני החתימה.
סריקה: ארכיון המדינה, תיק חצ-5976/2 ↗. כאן מוצג דף אחד מתוך 264 עמודי התיק; התיק עצמו שמור בארכיון.
מה מתגלה בתיק, במילים שעל הדף
20 במרץ 1974
התזכיר שביקש שר הביטחון
הממשלה אישרה ב־17 במרץ את נסיעתו של שר הביטחון, משה דייןשר הביטחון, 1967–1974, ושר החוץ, 1977–1979.מה רצה: גבולות בני הגנה; ואחרי 1977, כשר החוץ, שלום עם מצרים.עוד על משה דיין ב״אנשים ואירועים״ ←, לשיחות עם הנרי קיסינג׳רהיועץ לביטחון לאומי ומזכיר המדינה של ארצות הברית.מה רצה: להוציא את ברית המועצות מהמזרח התיכון, ולהפוך את ארצות הברית למתווכת היחידה, בהסכמים בשלבים.עוד על הנרי קיסינג׳ר ב״אנשים ואירועים״ ← בוושינגטון. שלושה ימים אחר כך שלח גזית ללשכת השר תזכיר ״סודי ביותר״, ״הפרדת כוחות עם סוריה (סכום והנחיות)״. במכתב הלוואי, ״מאת: המנהל הכללי״: ״מצ״ב התזכיר שביקש שר הבטחון. ראש הממשלה אישרה אותו.״
בשולי העמוד הראשון של התזכיר, בכתב יד: ״מ.ג.״ והתאריך. התזכיר פותח בהחלטת הממשלה, ובין הדברים שיש להזכיר במשא ומתן הוא מונה את ״התביעה להתיר יציאתם של יהודי סוריה הרוצים בכך״. הפרטים הצבאיים שבתזכיר ובנספחו אינם מובאים כאן.
2 במאי 1974
מה יעלה המזכיר בדמשק: יהודי סוריה, וגופתו של אלי כהן
לקראת שיחותיו של הנרי קיסינג׳רהיועץ לביטחון לאומי ומזכיר המדינה של ארצות הברית.מה רצה: להוציא את ברית המועצות מהמזרח התיכון, ולהפוך את ארצות הברית למתווכת היחידה, בהסכמים בשלבים.עוד על הנרי קיסינג׳ר ב״אנשים ואירועים״ ← בדמשק הכין גזית שני דפים באנגלית. בשולי שניהם נרשם בכתב יד ״הוכן ע״י מ.ג.״, ובאותו יום כתב לשגריר שמחה דיניץשגריר ישראל בוושינגטון מ־1973.מה רצה: נשק ותמיכה אמריקאית, בזמן המלחמה ואחריה.עוד על שמחה דיניץ ב״אנשים ואירועים״ ←: ״מצ״ב הנייר שהכינותי. יתכן ויחולו בו עוד שינויים.״ הדף הראשון מונה אחת עשרה נקודות להסכם ההפרדה.
השני, ״עניינים נוספים שיעלה המזכיר לפני חאפז אל־אסדנשיא סוריה, 1971–2000.מה רצה: להשיב לסוריה את רמת הגולן.עוד על חאפז אל־אסד ב״אנשים ואירועים״ ←״, פותח בהגירת יהודי סוריה המבקשים לצאת, וכולל את החזרת גופתו של אלי כהןסוכן ישראלי בדמשק; נתפס והוצא להורג בסוריה ב־1965.עוד על אלי כהן ב״אנשים ואירועים״ ← (בתרגום האתר מאנגלית). מאותו יום גם דף נקודות בעברית, ״לשיחת רה״מ עם המזכיר ב־4 עיניים״, מסומן ״מ.ג.״, ובו ״הצלת יהודי סוריה״ ו״יהודי בריה״מ״.
28 במאי 1974
״נקודות להכרעה״: שמונה שאלות פתוחות
שלושה ימים לפני החתימה סיכם גזית בשלושה עמודים, ״סודי״, בחתימת ידו, את מה שנשאר פתוח אחרי שיחות הנרי קיסינג׳רהיועץ לביטחון לאומי ומזכיר המדינה של ארצות הברית.מה רצה: להוציא את ברית המועצות מהמזרח התיכון, ולהפוך את ארצות הברית למתווכת היחידה, בהסכמים בשלבים.עוד על הנרי קיסינג׳ר ב״אנשים ואירועים״ ← בדמשק: פעולות החבלה, שני הקווים, הר החרמון, לוח הזמנים, המשטרה, מסמכי ההסכם וכוח האו״ם. בכל נקודה רשם מה תובע חאפז אל־אסדנשיא סוריה, 1971–2000.מה רצה: להשיב לסוריה את רמת הגולן.עוד על חאפז אל־אסד ב״אנשים ואירועים״ ← ומה מציע המזכיר.
על לוח הזמנים: ״הוא תובע חמשה ימים ואנו הצענו שבעה ימים.״ ועל הקו: ״קיסינג׳ר סבור שאם ניתן אחד מן הכפרים ונסכים ליצור חיבור דמוי נקניק בינו לקו האדום שאנו ציירנו על המפה […] יש סיכוי להסכם בנקודה זו.״
באותו יום דיווח קיסינג׳ר בלשכת ראש הממשלה על השלב האחרון במשא ומתן, וגזית ישב בדיון.
28 באוגוסט 1974
הכביש לחרמון: נוסח שהכתיב
שלושה חודשים אחרי ההסכם פנתה ישראל אל ארצות הברית בעניין כביש שסללו הסורים אל פסגת החרמון. הציר בוושינגטון, מרדכי שלוציר בשגרירות ישראל בוושינגטון.עוד על מרדכי שלו ב״אנשים ואירועים״ ←, מסר את הדברים להרולד סונדרסאיש המועצה לביטחון לאומי, הגוף בבית הלבן שמייעץ לנשיא בענייני חוץ וביטחון.מה רצה: להכין לקיסינג׳ר נוסחים וחלופות למשא ומתן.עוד על הרולד סונדרס ב״אנשים ואירועים״ ←, ותיעד במכתב מ־4 בספטמבר: הם נמסרו ״בהתאם לנוסח שהוכתב לי ע״י מר גזית בסילון, ואושר בע״פ ע״י שר החוץ, אף זה בסילון.״
הנוסח, באנגלית, מסתיים כך: ישראל רואה בפעולה הסורית הפרה חמורה, ״בניגוד גמור להסכם ההפרדה״, ומבקשת את התערבות המזכיר כדי שהעבודה תיפסק (בתרגום האתר מאנגלית).