לצד רבין בבית הלבן

חלקו בסיפור: גם תחת רבין נשאר גזית מנכ״ל משרד ראש הממשלה ויועצו המדיני, וישב לצדו בפגישות עם הנשיא פורד ב־1974 וב־1975.

עם כניסתו של יצחק רבין לראשות הממשלה המשיך גזית לכהן כמנכ״ל המשרד. ב־10 בספטמבר 1974 ישב לצד רבין בפגישה עם הנשיא פורד בבית הלבן. הדיון נגע להסדרי ההפרדה ולצורכי הביטחון של ישראל.

ב־11 ביוני 1975 נמשכה השיחה בחדר הסגלגל שעתיים. לצד רבין ישבו השגריר שמחה דיניץ, גזית ומרדכי שלו מהשגרירות; מולם הנשיא פורד, קיסינג׳ר, ג׳וזף סיסקו וברנט סקאוקרופט. פורד פתח בגלוי באכזבתו מהקיפאון במגעים במרץ, ורבין פרש את עמדת ישראל בעד הסדר ביניים עם מצרים.

כשקיסינג׳ר שאל כמה יישובים ברמת הגולן יושפעו אפילו מנסיגה של שלושה קילומטרים, נרשמה במזכר תשובה בשמו של גזית: ״לפחות מחצית. בערך שישה או שבעה״. זה היה תפקידו בחדר: להביא את הנתון המדויק ברגע שבו השאלה הופכת מעקרונית למעשית. ארבעה ימים אחר כך, בניו יורק, כשקיסינג׳ר פרש את לוח הזמנים, שאל גזית את השאלה המעשית: האם אמר שאת היקף הסיוע הצבאי אפשר יהיה לקבוע בתוך שלושה שבועות?

גם מסמכי הטקס של הבית הלבן שמרו את נוכחותו. בארוחת המדינה לכבוד רבין בספטמבר 1974 הוכנו לכל אורח כרטיס הושבה והנחיית הגייה; אצלו נכתב gah-ZEET. בקטלוג הסרטים של מרכז הצילום של הצי האמריקאי רשום גזית בין הנוכחים בסלילים מ־12 ביוני 1975, שתיעדו את הגעת רבין לבית הלבן ואת הרמות הכוסית.

גם יומני הצילום של הבית הלבן רושמים אותו בשמו. ב־12 בספטמבר 1974 הוא רשום בין המצולמים בחדר הקבינט, ובתצלומי צבע של הפגישה ליד האח בחדר הסגלגל. ב־12 ביוני 1975 הוא רשום שוב, בפגישה בחדר הסגלגל ובפרידה בשביל שמוביל אל רכבי המשלחת.

גם השדרים בין ראש הממשלה לנשיא עברו דרכו, כפי שמראה תיק של משרד החוץ בארכיון המדינה (חצ-5977/2). ב־10 באוגוסט 1974 יצא בחתימתו לוושינגטון נוסח השדר שמסר השגריר קיטינג לרבין מהנשיא החדש, ג׳רלד פורד, וב־16 באוגוסט יצאה בחתימתו תשובת רבין.

יום קודם שלח לשגריר בוושינגטון את מכתבו האישי של רבין לניקסון, שהתפטר באותו חודש, והציע שיימסר לו אישית באמצעות הקונסול הכללי בלוס אנג׳לס. בנובמבר, לקראת הפסגה בוולדיווסטוק, הנחה עמית בניסוח שדר נוסף לפורד: ״על השדר להיות לא ארוך מדי״.

ביוני 1974, שבועיים אחרי שרבין נכנס לתפקידו, בא הנשיא ניקסון לישראל. ארבעה ימים לפני הביקור הכין גזית לרבין שבע עשרה ״נקודות לשיחה עם הנשיא ניקסון״, השמורות בארכיון המדינה (חצ-5973/11). ״לא די בכך שרק צד אחד רוצה בשלום ונחוצים שנים כדי לעשות שלום״, כתב שם. ועל הכיוון: ״ישראל סבורה שהשלב הבא במאמץ חייב להיות כלפי מצרים אך יש לעשותו תוך בחינה מדוקדקת של כל המרכיבים.״10 מקורות+

כל הסיפורים משירות המדינה