במהלך משבר החטיפה באנטבה, ביולי 1976, פעל גזית מול ממשלת צרפת כשגריר ישראל בפריז. דיווח JTA בן הזמן מתעד כי העביר למשרד החוץ הצרפתי את בקשת ישראל לנהל מגעים לשחרור בני הערובה, לרבות דיון בשחרור אסירים. כך מתועד חלקו בערוץ המדיני שנוהל בזמן המשבר.
כהונתו בצרפת כללה את המשבר בעקבות שחרור אבו דאוד ב־1977. גזית הוחזר להתייעצויות בישראל, ולאחר שובו לפריז נפגש עם שר החוץ לואי דה גירנגו. בדיווח JTA נמסר שהשניים הסכימו לבחון מחדש את אמנת ההסגרה בין המדינות.
סוגיה רגישה נוספת הייתה אספקת הדלק לכור העיראקי. מחקרו של פיטר פורד מתאר פניות של גזית לצרפת בשנים 1977–1978: בקשה להשתמש בדלק חלופי ולדחות אספקה עד לבדיקתו. התיאור נשען על מחקר מאוחר המבוסס על ספרו של שלמה נקדימון.
בדיווח הפרידה ביולי 1979 שיבח לה מונד את אדיבותו ואת הצרפתית שרכש. זו התרשמות העיתון בן הזמן.[D16][D7][D17][D8]