28 במאי 1974 · ירושלים

לקראת ההכרעה על ההסכם עם סוריה

מרדכי (מוטקה) גזית, 1922‎–‎2016: לוחם ב־1948, דיפלומט, מנכ״ל משרד ראש הממשלה ושגריר בצרפת. להכיר אותו בחמש דקות ←

רקע היסטורי ושאלות להעמקה

ברמת הגולן לא באה שלווה גם אחרי הפסקת האש: חודשים של הפגזות ותקריות, מלחמת התשה של ממש. במאי 1974 טס קיסינג׳ר בין דמשק לירושלים כחודש שלם, עד שב־31 במאי נחתם הסכם הפרדת הכוחות עם סוריה.

ישראל נסוגה מהשטח שכבשה ב־1973 ומהעיר קוניטרה, ובין הצדדים הוצב כוח משקיפים של האו״ם, UNDOF.

למה זה חשוב. הקו שנקבע אז ברמת הגולן, וכוח המשקיפים של האו״ם שהוצב לאורכו, החזיקו מעמד עשרות שנים: אחד ההסדרים העמידים ביותר בתולדות הסכסוך.

שאלה למחשבה

איך מביאים לממשלה החלטה על הסכם כואב אך הכרחי, בשבועות שבהם ראש הממשלה עצמה עומדת לפרוש?

למה זה היה קשה. השטח קטן, היישובים קרובים והמרחקים נמדדים במאות מטרים. כל קילומטר היה עניין ביטחוני ופוליטי.

חלקו בסיפור: במשא ומתן על הסכם הפרדת הכוחות עם סוריה, במאי 1974, היה גזית מאנשי המפתח של לשכת ראש הממשלה: ישב בדיון המכריע עם קיסינג׳ר, ניהל את המברקים לוושינגטון, וייצג את ישראל בחתימה בז׳נבה.

ב־28 במאי 1974 שב מדמשק ודיווח בלשכת ראש הממשלה על השלב האחרון במשא ומתן להפרדת הכוחות עם סוריה. גזית, מנכ״ל משרד ראש הממשלה, ישב בדיון לצד , שכבר נבחר לרשת אותה, , , ו.

הדיון עסק בקו ההפרדה, באזור החרמון, בכוח המשקיפים של האו״ם ובניסוח ההתחייבות האמריקאית בעניין התקפות מעבר לקו. בסיומו הוחלט להביא את הטיוטות להכרעת הממשלה. שלושה ימים אחר כך, ב־31 במאי, נחתם ההסכם.

באותו לילה, לפנות בוקר של 29 במאי, עוד נותר פער בין המפה הסורית למפה הישראלית. הרמטכ״ל מרדכי גור הציע קבוצת עבודה שתשב על המפות, וקרא לחבריה בכינוייהם: , ״מוטקה״ ו״דובל׳ה״, כלומר גזית ואל״ם . השניים הם שנסעו כעבור ימים אחדים לז׳נבה.

מזכר שכתב גזית, השמור בארכיון המדינה (חצ-5977/2), מתעד את הלילה שלפני החתימה, שעה אחר שעה. ב־30 במאי ב־22:00 קיבל משגריר ארצות הברית שדר ממזכיר המדינה: הסורים ביקשו שגם נציג מצרי יחתום על ההסכם.

בחצות, אחרי ישיבת השרים, מסר בטלפון לסגן השגריר את תשובת גולדה מאיר: ישראל מסכימה, בתנאי שהחתימה תהיה בשם סוריה בלבד ושמצרים לא תהפוך בכך לצד להסכם. ב־03:20 הגיע אישורו של קיסינג׳ר.

ב־06:30 הכתיב ל, מנכ״ל משרד החוץ, מברק למשלחת בז׳נבה, וב־06:50 מסר את התשובה בטלפון לגולדה מאיר, לרבין ולאל״ם .

ההסכם נחתם בז׳נבה בשני שלבים: ב־31 במאי נחתמה הפסקת האש, וב־5 ביוני נחתם הסכם הפרדת הכוחות עצמו. בראש המשלחת הישראלית עמד האלוף . גזית ייצג את ישראל בז׳נבה, לצד אל״ם דב שיאון והיועץ המשפטי של משרד החוץ, . קו ההפרדה הישראלי סומן במפות בכחול, והסורי באדום.

בארכיון המדינה שמורים תיקי העבודה שלו מאותם שבועות: שלושה תיקים של משרד החוץ בשם ״מרדכי גזית – הפרדה סוריה, מאי 1974״ (חצ-5976/1 עד 3), ותיק המברקים ששלח אל השגריר (א-7059/9). התיקים נמנים ברשימת המקורות של פרסום ארכיון המדינה על המשא ומתן, לצד תיק לשכת ראש הממשלה ״הפרדה – סוריה שלב אחרון״ (א-7033/11).

אחד משלושת התיקים, חצ-5976/2, נקרא כאן במלואו. יש בו התזכיר ששלח גזית ללשכת שר הביטחון לקראת שיחות דיין בוושינגטון במרץ, ו״נקודות להכרעה״ בחתימת ידו מ־28 במאי, יום הדיון: שמונה השאלות שנשארו פתוחות. ויש בו שני דפים באנגלית מ־2 במאי, שעליהם נרשם ״הוכן ע״י מ.ג.״, לקראת שיחות קיסינג׳ר בדמשק. ברשימת העניינים שיעלה המזכיר לפני : הגירת יהודי סוריה המבקשים לצאת, והחזרת גופתו של .

מקורות והערות קריאה (6)

המקור המוביל

ארכיון המדינה — תיק חצ-5976/2: מרדכי גזית, הפרדה סוריה, מאי 1974 ↗

תיק של משרד החוץ, 264 עמודים סרוקים, שנקרא במלואו לצורך האתר. ניירותיו של גזית על המשא ומתן עם סוריה: התזכיר לקראת שיחות שר הביטחון בוושינגטון (20 במרץ 1974), הדפים שהוכנו לקראת שיחות קיסינג׳ר בדמשק (2 במאי), ״נקודות להכרעה״ החתום מ־28 במאי, והנוסח שהכתיב בעניין הכביש לחרמון (28 באוגוסט). שמות שבויים ונעדרים, פרטים צבאיים וחומר מודיעיני אינם מובאים באתר.

כל הסיפורים משירות המדינה

עוד מאותן שנים

1973‎–‎1974 · המלחמה והפרדת הכוחות