רקע היסטורי ושאלות להעמקה
ברמת הגולן לא באה שלווה גם אחרי הפסקת האש: חודשים של הפגזות ותקריות, מלחמת התשה של ממש. במאי 1974 טס קיסינג׳ר בין דמשק לירושלים כחודש שלם, עד שב־31 במאי נחתם הסכם הפרדת הכוחות עם סוריה.
ישראל נסוגה מהשטח שכבשה ב־1973 ומהעיר קוניטרה, ובין הצדדים הוצב כוח משקיפים של האו״ם, UNDOF.
למה זה חשוב. הקו שנקבע אז ברמת הגולן, וכוח המשקיפים של האו״ם שהוצב לאורכו, החזיקו מעמד עשרות שנים: אחד ההסדרים העמידים ביותר בתולדות הסכסוך.
שאלה למחשבה
איך מביאים לממשלה החלטה על הסכם כואב אך הכרחי, בשבועות שבהם ראש הממשלה עצמה עומדת לפרוש?
למה זה היה קשה. השטח קטן, היישובים קרובים והמרחקים נמדדים במאות מטרים. כל קילומטר היה עניין ביטחוני ופוליטי.
חלקו בסיפור: במשא ומתן על הסכם הפרדת הכוחות עם סוריה, במאי 1974, היה גזית מאנשי המפתח של לשכת ראש הממשלה: ישב בדיון המכריע עם קיסינג׳ר, ניהל את המברקים לוושינגטון, וייצג את ישראל בחתימה בז׳נבה.
ב־28 במאי 1974 שב הנרי קיסינג׳רהיועץ לביטחון לאומי ומזכיר המדינה של ארצות הברית.מה רצה: להוציא את ברית המועצות מהמזרח התיכון, ולהפוך את ארצות הברית למתווכת היחידה, בהסכמים בשלבים.עוד על הנרי קיסינג׳ר ב״אנשים ואירועים״ ← מדמשק ודיווח בלשכת ראש הממשלה על השלב האחרון במשא ומתן להפרדת הכוחות עם סוריה. גזית, מנכ״ל משרד ראש הממשלה, ישב בדיון לצד גולדה מאירראש הממשלה, 1969–1974. גזית עמד בראש לשכתה פעמיים: כשהייתה שרת החוץ, בסוף שנות ה־50, וכמנכ״ל משרד ראש הממשלה מ־1973.מה רצה: ביטחון לישראל, ושלום במשא ומתן ישיר, בלי חזרה לקווי 1967.עוד על גולדה מאיר ב״אנשים ואירועים״ ←, יצחק רביןראש הממשלה, 1974–1977; קודם לכן סגן הרמטכ״ל ושגריר בוושינגטון.מה רצה: להתקדם צעד אחר צעד, בהסכמי ביניים, תמורת ערבויות ונשק אמריקאי.עוד על יצחק רבין ב״אנשים ואירועים״ ← שכבר נבחר לרשת אותה, יגאל אלוןסגן ראש הממשלה, ובממשלת רבין גם שר החוץ.מה רצה: גבולות שאפשר להגן עליהם, וחלוקה טריטוריאלית עם ירדן (״תוכנית אלון״).עוד על יגאל אלון ב״אנשים ואירועים״ ←, אבא אבןשר החוץ, 1966–1974.מה רצה: להציג את ישראל לעולם כמדינה שמחפשת שלום, ולגייס לה תמיכה.עוד על אבא אבן ב״אנשים ואירועים״ ←, משה דייןשר הביטחון, 1967–1974, ושר החוץ, 1977–1979.מה רצה: גבולות בני הגנה; ואחרי 1977, כשר החוץ, שלום עם מצרים.עוד על משה דיין ב״אנשים ואירועים״ ← ושמעון פרססגן שר הביטחון, 1959–1965; שר הביטחון בממשלת רבין, ושר החוץ בממשלת האחדות ב־1987; לימים ראש הממשלה ונשיא המדינה.מה רצה: לבנות מחדש את הצבא אחרי המלחמה, ולשמור על מקום לשיחות.עוד על שמעון פרס ב״אנשים ואירועים״ ←.
הדיון עסק בקו ההפרדה, באזור החרמון, בכוח המשקיפים של האו״ם ובניסוח ההתחייבות האמריקאית בעניין התקפות מעבר לקו. בסיומו הוחלט להביא את הטיוטות להכרעת הממשלה. שלושה ימים אחר כך, ב־31 במאי, נחתם ההסכם.
באותו לילה, לפנות בוקר של 29 במאי, עוד נותר פער בין המפה הסורית למפה הישראלית. הרמטכ״ל מרדכי גור הציע קבוצת עבודה שתשב על המפות, וקרא לחבריה בכינוייהם: ג׳וזף סיסקועוזר מזכיר המדינה לענייני המזרח התיכון, הבכיר במחלקת המדינה שהיה אחראי על האזור.מה רצה: לקדם את היוזמות האמריקאיות ולגשר בין עמדות הצדדים.עוד על ג׳וזף סיסקו ב״אנשים ואירועים״ ←, ״מוטקה״ ו״דובל׳ה״, כלומר גזית ואל״ם דב שיאוןאלוף־משנה מאגף התכנון של צה״ל; מנציגי ישראל בשיחות ההפרדה.עוד על דב שיאון ב״אנשים ואירועים״ ←. השניים הם שנסעו כעבור ימים אחדים לז׳נבה.
מזכר שכתב גזית, השמור בארכיון המדינה (חצ-5977/2), מתעד את הלילה שלפני החתימה, שעה אחר שעה. ב־30 במאי ב־22:00 קיבל משגריר ארצות הברית קנת קיטינגשגריר ארצות הברית בישראל, 1973–1975.עוד על קנת קיטינג ב״אנשים ואירועים״ ← שדר ממזכיר המדינה: הסורים ביקשו שגם נציג מצרי יחתום על ההסכם.
בחצות, אחרי ישיבת השרים, מסר בטלפון לסגן השגריר את תשובת גולדה מאיר: ישראל מסכימה, בתנאי שהחתימה תהיה בשם סוריה בלבד ושמצרים לא תהפוך בכך לצד להסכם. ב־03:20 הגיע אישורו של קיסינג׳ר.
ב־06:30 הכתיב לאברהם קדרוןמנכ״ל משרד החוץ בזמן מלחמת יום הכיפורים.עוד על אברהם קדרון ב״אנשים ואירועים״ ←, מנכ״ל משרד החוץ, מברק למשלחת בז׳נבה, וב־06:50 מסר את התשובה בטלפון לגולדה מאיר, לרבין ולאל״ם אריה בראוןקצין בלשכת שר הביטחון; מזכירו הצבאי של משה דיין.עוד על אריה בראון ב״אנשים ואירועים״ ←.
ההסכם נחתם בז׳נבה בשני שלבים: ב־31 במאי נחתמה הפסקת האש, וב־5 ביוני נחתם הסכם הפרדת הכוחות עצמו. בראש המשלחת הישראלית עמד האלוף הרצל שפיראלוף בצה״ל; יחד עם גזית מונה לייצג את ישראל בוועידת השלום בז׳נבה ב־1975.מה רצה: הסדרי ביטחון שיחזיקו בשטח.עוד על הרצל שפיר ב״אנשים ואירועים״ ←. גזית ייצג את ישראל בז׳נבה, לצד אל״ם דב שיאון והיועץ המשפטי של משרד החוץ, מאיר רוזןהיועץ המשפטי של משרד החוץ.מה רצה: נוסחים משפטיים מדויקים, שלא ישאירו פתח לפרשנות נגד ישראל.עוד על מאיר רוזן ב״אנשים ואירועים״ ←. קו ההפרדה הישראלי סומן במפות בכחול, והסורי באדום.
בארכיון המדינה שמורים תיקי העבודה שלו מאותם שבועות: שלושה תיקים של משרד החוץ בשם ״מרדכי גזית – הפרדה סוריה, מאי 1974״ (חצ-5976/1 עד 3), ותיק המברקים ששלח אל השגריר שמחה דיניץשגריר ישראל בוושינגטון מ־1973.מה רצה: נשק ותמיכה אמריקאית, בזמן המלחמה ואחריה.עוד על שמחה דיניץ ב״אנשים ואירועים״ ← (א-7059/9). התיקים נמנים ברשימת המקורות של פרסום ארכיון המדינה על המשא ומתן, לצד תיק לשכת ראש הממשלה ״הפרדה – סוריה שלב אחרון״ (א-7033/11).
אחד משלושת התיקים, חצ-5976/2, נקרא כאן במלואו. יש בו התזכיר ששלח גזית ללשכת שר הביטחון לקראת שיחות דיין בוושינגטון במרץ, ו״נקודות להכרעה״ בחתימת ידו מ־28 במאי, יום הדיון: שמונה השאלות שנשארו פתוחות. ויש בו שני דפים באנגלית מ־2 במאי, שעליהם נרשם ״הוכן ע״י מ.ג.״, לקראת שיחות קיסינג׳ר בדמשק. ברשימת העניינים שיעלה המזכיר לפני חאפז אל־אסדנשיא סוריה, 1971–2000.מה רצה: להשיב לסוריה את רמת הגולן.עוד על חאפז אל־אסד ב״אנשים ואירועים״ ←: הגירת יהודי סוריה המבקשים לצאת, והחזרת גופתו של אלי כהןסוכן ישראלי בדמשק; נתפס והוצא להורג בסוריה ב־1965.עוד על אלי כהן ב״אנשים ואירועים״ ←.תיעוד מדיניההסכם עם סוריה, 28 במאי 1974תיעוד מדיניFRUS — הלילה האחרון לפני ההסכם עם סוריה, 29 במאי 1974תיעוד מדינימשרד הביטחון — הסכם הפרדת הכוחות עם סוריהתיעוד מדיניארכיון המדינה — סוף עידן: ממשלת גולדה מאיר והמשא ומתן על הסכם הפרדת כוחות עם סוריהתיעוד מדיניארכיון המדינה — תיק חצ-5977/2: מרדכי גזית, שדרים של ראש הממשלה לנשיא ארצות הבריתתיעוד מדיניארכיון המדינה — תיק חצ-5976/2: מרדכי גזית, הפרדה סוריה, מאי 1974
מקורות והערות קריאה (6)
המקור המוביל
ארכיון המדינה — תיק חצ-5976/2: מרדכי גזית, הפרדה סוריה, מאי 1974 ↗תיק של משרד החוץ, 264 עמודים סרוקים, שנקרא במלואו לצורך האתר. ניירותיו של גזית על המשא ומתן עם סוריה: התזכיר לקראת שיחות שר הביטחון בוושינגטון (20 במרץ 1974), הדפים שהוכנו לקראת שיחות קיסינג׳ר בדמשק (2 במאי), ״נקודות להכרעה״ החתום מ־28 במאי, והנוסח שהכתיב בעניין הכביש לחרמון (28 באוגוסט). שמות שבויים ונעדרים, פרטים צבאיים וחומר מודיעיני אינם מובאים באתר.
- תיעוד מדיני[FR74M] FRUS — הלילה האחרון לפני ההסכם עם סוריה, 29 במאי 1974 ↗
FRUS 1969–1976, כרך XXVI, מסמך 78. מזכר שיחה בירושלים, לפנות בוקר. הרמטכ״ל גור מציע קבוצת עבודה על המפות: סיסקו, ״מוטקה״ [גזית] ו״דובל׳ה״ [שיאון].
- תיעוד מדיני[ISA59772] ארכיון המדינה — תיק חצ-5977/2: מרדכי גזית, שדרים של ראש הממשלה לנשיא ארצות הברית ↗
תיק של משרד החוץ, 274 עמודים סרוקים, 1973–1975, שנקרא במלואו לצורך האתר. בתיק: שדרים ומכתבים בין ראשי הממשלה מאיר ורבין לנשיאים ניקסון ופורד, מברקים שיצאו בחתימת גזית, המזכר החתום שכתב על ליל 30–31 במאי 1974, לפני החתימה עם סוריה, והפתק מ־15 בנובמבר 1974 על שדר לנשיא פורד. מכתבים ומברקים ממאי ומיוני 1974 הוצאו מן התיק.
- תיעוד מדיני[ISA59762] ארכיון המדינה — תיק חצ-5976/2: מרדכי גזית, הפרדה סוריה, מאי 1974 ↗
תיק של משרד החוץ, 264 עמודים סרוקים, שנקרא במלואו לצורך האתר. ניירותיו של גזית על המשא ומתן עם סוריה: התזכיר לקראת שיחות שר הביטחון בוושינגטון (20 במרץ 1974), הדפים שהוכנו לקראת שיחות קיסינג׳ר בדמשק (2 במאי), ״נקודות להכרעה״ החתום מ־28 במאי, והנוסח שהכתיב בעניין הכביש לחרמון (28 באוגוסט). שמות שבויים ונעדרים, פרטים צבאיים וחומר מודיעיני אינם מובאים באתר.
- תיעוד מדיני[FR74] ההסכם עם סוריה, 28 במאי 1974 ↗
FRUS 1969–1976, כרך XXVI, מסמך 76. מזכר שיחה בלשכת ראש הממשלה.
- תיעוד מדיני[ISA74] ארכיון המדינה — סוף עידן: ממשלת גולדה מאיר והמשא ומתן על הסכם הפרדת כוחות עם סוריה ↗
פרסום של ארכיון המדינה, פרק ״רשימת תיקים וביבליוגרפיה״. ברשימה: א-7033/11, ״הפרדה – סוריה שלב אחרון – מרץ–יוני 1974״; א-7059/9, מברקים יוצאים ממרדכי גזית לשמחה דיניץ; חצ-5976/1 עד 3, ״מרדכי גזית – הפרדה סוריה מאי 1974״.
- תיעוד מדיני[MOD74] משרד הביטחון — הסכם הפרדת הכוחות עם סוריה ↗
אתר משרד הביטחון על מלחמת יום הכיפורים. שני שלבי החתימה בז׳נבה, 31 במאי ו־5 ביוני 1974, ורשימת נציגי ישראל: האלוף הרצל שפיר, מרדכי גזית, אל״ם דב שיאון ומאיר רוזן. מחקר של המחלקה להיסטוריה בצה״ל מונה את המשלחת הצבאית בלי גזית.