לחשוב על ירושלים, עם טדי קולק

חלקו בסיפור: ביולי 1968 עלתה ״תוכנית הרבעים״ לירושלים בכינוס שיזם גזית, ולפי מחקר אחר בצוות בכירים שהקים טדי קולק ובראשו עמד. ב־1974 הגיע ללשכתו נייר העבודה על המקומות הקדושים.

ירושלים ליוותה אותו גם בוושינגטון. ביולי 1962 מחה גזית בשיחות במחלקת המדינה על ההתייחסות האמריקאית לירושלים כ״גוף נפרד״ (corpus separatum), ישות בין־לאומית נפרדת, והעלה גם את הכינוי ״Jerusalem, Palestine״ בדרכוני הפקידים האמריקאים בעיר.

כבר בוושינגטון ישבו הוא וטדי קולק באותו צד של השולחן. ביוני 1964, בביקור ראש הממשלה לוי אשכול, רשומים שניהם בין המשתתפים בשיחה עם ממלא מקום מזכיר המדינה על טנקים לישראל: קולק כמנכ״ל משרד ראש הממשלה, גזית כציר בשגרירות. הפרוטוקול האמריקאי אינו מייחס לאיש מהם דברים.

אחרי איחוד העיר ב־1967 נמשכה החשיבה על עתידה, וגזית היה חלק ממנה. ב־2 ביולי 1968 הציע מירון בנבנשתי, אז יועץ ראש העיר לענייני מזרח ירושלים, את ״תוכנית הרבעים״: מסגרת מטרופולינית ובה חמש עיריות משנה, לירושלים היהודית, לירושלים הערבית, לכפרים, לבית לחם ולבית ג׳אלה, עם מרכיב של שלטון עצמי מקומי. ההצעה הוגשה מטעמו בלבד.

שני מחקרים של מכון ירושלים מתארים את המסגרת שבה עלתה ההצעה, וכל אחד מדגיש צד אחר. לפי משה הירש ודבורה האוסן־כוריאל, היא הועלתה בכינוס שיזם גזית, שהיה אז יועץ במשרד החוץ. לפי אמנון רמון, היא עלתה בצוות חשיבה שהקים טדי קולק, ובו נציגי ממשלה בכירים בראשות גזית.

כך או כך, גזית עמד במפגש שבין הנהגת העיר למערכת המדינית. אין במקורות האלה בסיס לייחס לו את חיבור התוכנית או את עמדתו כלפיה.

ירושלים ליוותה אותו גם כמנכ״ל משרד ראש הממשלה. באפריל 1974 הגיע ללשכתו נייר עבודה סודי של צוות ממשלתי בראשות צבי טרלו, מנכ״ל משרד המשפטים: ״מקומות קדושים, אתרים דתיים אחרים וגופים דתיים בירושלים, ביהודה ושומרון״. בצוות ישבו גם יהושע פלמון, יועצו של ראש העיר קולק, ויעל ורד ממשרד החוץ.

הנייר סוקר את המקומות הקדושים ליהודים, למוסלמים ולנוצרים, את הסטטוס־קוו ואת עמדות העדות בירושלים. הוא לא המליץ על פתרון אחד, אלא הציג את האפשרויות ואת יתרונותיהן וחסרונותיהן. העותק מתיק לשכתו שמור בארכיון המדינה.

הנייר מראה עד כמה ״שאלת ירושלים״ התפרקה כבר אז לשאלות מעשיות. להר הבית נבחנו שש אפשרויות, מהמשך המצב הקיים ועד חלוקת העיר או הוצאת ההר מכל ריבונות, ולכל אחת נרשמו היתרונות והחסרונות לישראל ולערבים.

באחת החלופות הוצע להקים ועדת תכנון מיוחדת למקומות הקדושים, בראשות ראש העיר ובה נציגי הרבנות הראשית, המוסלמים והעדות הנוצריות העיקריות, ולשקול לעגן את ההסדר בחוק יסוד ובאמנה בינלאומית. אלה אפשרויות שהצוות מיפה לדיון, לא מדיניות שהתקבלה. בתיק אין מכתב או הערה של גזית שמראים איזו מהן העדיף.5 מקורות+

כל הסיפורים משירות המדינה