1966, 1978 · ירושלים ופריז

להבין את הקשר עם איראן

מרדכי (מוטקה) גזית, 1922‎–‎2016: לוחם ב־1948, דיפלומט, מנכ״ל משרד ראש הממשלה ושגריר בצרפת. להכיר אותו בחמש דקות ←

רקע היסטורי ושאלות להעמקה

בימי השאה, מלך איראן, התקיימה בין ישראל לאיראן ברית שקטה: נפט, סחר, יועצים ושיתוף פעולה ביטחוני, ונציגות ישראלית בטהרן בלי שלט על הדלת. את שתי המדינות קירב פחד משותף, מן הלאומיות הערבית הרדיקלית ומברית המועצות.

הקשר נשאר בלתי רשמי, בלי שגרירות ובלי הכרה מוצהרת. ב־1978 התערער משטר ה, ובתחילת 1979 הוא נפל.

למה זה חשוב. הברית הזאת קרסה במהפכה האסלאמית ב־1979, ואיראן הפכה לאויבת המרה ביותר של ישראל. גזית ראה את שני הצדדים: את הקשר בשיאו ב־1966, ואת חומייני, בדרכו לשלטון, בפריז של 1978.

שאלה למחשבה

איך מעריכים, מבפנים, עד כמה יציב בן ברית שאינו מוכן להודות בקשר עמך?

למה זה היה קשה. איראן רצתה את היתרונות של הקשר, בלי לשלם עליהם מחיר גלוי בעולם המוסלמי. לכן כל מגע חייב שיקול דעת לגבי מה נאמר, למי ובאיזה ערוץ.

חלקו בסיפור: כמנהל מחלקת המזרח התיכון במשרד החוץ ניתח גזית ב־1966 את הקשר השקט עם איראן של השאה, ושוחח עם ראש ממשלתה.

בפברואר 1966, כמנהל מחלקת המזרח התיכון במשרד החוץ, כתב גזית סקירה על הקשרים הכלכליים, הצבאיים והמודיעיניים שכבר התקיימו עם איראן. את הסקירה מצטטים גם העיתונאי איתי מק וגם ההיסטוריון ; מק מציב את הקשרים בהקשר של תמיכה ישראלית במשטר ה ומודעות לדיכוי מתנגדיו.

גזית שוחח גם עם ראש ממשלת איראן, אמיר־עבאס הוידא, על יוזמת ״הברית האסלאמית״, ובמכתב מ־6 במרס 1966 דיווח על השיחה.

כעבור יותר מעשור הגיע המשבר האיראני גם אל שולחנו בפריז. ב־30 בנובמבר 1978 דיווח גזית מפריז על הגעתו של לצרפת ועל המשך פעילותו התעמולתית משם. בין שתי הנקודות האלה, 1966 ו־1978, עבר הקשר עם איראן משיאו אל קריסתו, וגזית עמד בשתיהן.

מקורות והערות קריאה (5)

המקור המוביל

Uri Bialer — Fuel Bridge across the Middle East: Israel, Iran, and the Eilat-Ashkelon Oil Pipeline ↗

מחקר מ־2007, עמ׳ 36, הערות 12 ו־22: גזית למשרד החוץ, 23.2.1966, ארכיון המדינה 3998/6.

כל הסיפורים משירות המדינה

עוד מאותן שנים

1954‎–‎1966 · הדיפלומט הצעיר