בסקירה שמצטט איתי מק תיאר גזית, מנהל מחלקת המזרח התיכון במשרד החוץ, קשרים כלכליים, צבאיים ומודיעיניים שכבר התקיימו עם איראן. מק מציב אותם בהקשר של תמיכה ישראלית במשטר השאה ומודעות לדיכוי מתנגדיו. הסקירה מתעדת את עבודת הניתוח המדינית של גזית.
גם ההיסטוריון אורי ביאלר מפנה לסקירה הזאת: גזית למשרד החוץ, 23 בפברואר 1966, ארכיון המדינה 3998/6.
מחקרו של רז צימט מתעד גם שיחה של גזית עם ראש ממשלת איראן, אמיר־עבאס הוידא, על יוזמת ״הברית האסלאמית״. המחקר מפנה למכתבו של גזית מ־6 במרס 1966: זהו תאריך הדיווח, ולא מועד פגישה שאומת בנפרד.
כעבור יותר מעשור הגיע המשבר האיראני גם אל שולחנו בפריז. מחקרו של אלדד בן אהרון מזהה דיווח של גזית מ־30 בנובמבר 1978 על הגעת חומייני לצרפת ועל המשך פעילותו התעמולתית. התיעוד מאיר שני פנים בעבודתו: הבנת היחסים האזוריים והדיווח עליהם בשעה שהם משתנים.[I1][I3][I4][I5][I6]