רקע היסטורי ושאלות להעמקה
תעלת סואץ, אחד מעורקי הסחר החשובים בעולם, עמדה סגורה מאז 1967, ושני צבאות חפורים משני צדיה. בפברואר 1971 העלה נשיא מצרים החדש, אנואר סאדאת, רעיון: ישראל תיסוג מעט מן התעלה, והיא תיפתח מחדש.
ארצות הברית ניסתה לתווך. הצדדים הציגו עמדות, והשאלה הייתה אם אפשר לגשר ביניהן.
למה זה חשוב. אילו נפתחה התעלה כבר ב־1971, ייתכן שהמזרח התיכון היה נראה אחרת. הרעיון לא התממש אז, אבל הוא הפך לבסיס של ההסכמים שנחתמו אחרי המלחמה, ובסופו של דבר של השלום עם מצרים.
שאלה למחשבה
איך קולטים במדויק כל ניסוח אמריקאי ומשיבים באותה רמת דיוק, כשכל מילה עשויה להפוך לבסיס להסכם? היוזמה לא הבשילה, ושנתיים אחר כך פרצה מלחמה.
למה זה היה קשה. מצרים ראתה בהסדר צעד ראשון לנסיגה מלאה, וישראל ראתה בו הסדר נפרד. כל מילה על עומק הנסיגה, על נוכחות צבאית ועל הזמן נשאה משמעות רבה.
חלקו בסיפור: באוקטובר 1971 ישב גזית לצד שר החוץ אבן בפגישה שבה הוצגה יוזמת הסדר הביניים האמריקאית, ורשם אותה כמעט מילה במילה.
באוקטובר 1971 ביקשה ארצות הברית לקדם משא ומתן על הסדר ביניים בתעלת סואץ, בלי לדרוש מישראל או ממצרים לשנות מראש את עמדותיהן. ממלא מקום השגריר האמריקאי הציג את הרעיון לשר החוץ אבא אבןשר החוץ, 1966–1974.מה רצה: להציג את ישראל לעולם כמדינה שמחפשת שלום, ולגייס לה תמיכה.עוד על אבא אבן ב״אנשים ואירועים״ ←, וגזית ישב לצדו בפגישה.
גזית רשם את ההצגה כמעט מילה במילה, כפי שמציין המברק האמריקאי. עוד לפני הפגישה עבר עם הדיפלומט האמריקאי על הדיווח של יצחק רביןראש הממשלה, 1974–1977; קודם לכן סגן הרמטכ״ל ושגריר בוושינגטון.מה רצה: להתקדם צעד אחר צעד, בהסכמי ביניים, תמורת ערבויות ונשק אמריקאי.עוד על יצחק רבין ב״אנשים ואירועים״ ←, אז שגריר בוושינגטון, על שיחתו עם ג׳וזף סיסקועוזר מזכיר המדינה לענייני המזרח התיכון, הבכיר במחלקת המדינה שהיה אחראי על האזור.מה רצה: לקדם את היוזמות האמריקאיות ולגשר בין עמדות הצדדים.עוד על ג׳וזף סיסקו ב״אנשים ואירועים״ ←. בסיום הוסיף גזית שכבר ידוע כי מוראד ע׳אלב, שהוזכר כנציג מצרי אפשרי, צפוי להגיע לניו יורק לעצרת הכללית של האו״ם.
התעלה נשארה סגורה עוד ארבע שנים. היא נפתחה רק ביוני 1975, אחרי מלחמה ואחרי הסכם הפרדת הכוחות, והרעיון שנבחן ב־1971 התממש בדרך ארוכה וכואבת בהרבה.
כמה שבועות קודם, בספטמבר 1971, שוחח גזית בוושינגטון עם עוזר מזכיר המדינה סמואל דה־פלמהעוזר מזכיר המדינה האמריקאי לענייני ארגונים בינלאומיים.עוד על סמואל דה־פלמה ב״אנשים ואירועים״ ←. במברק השגרירות, השמור בארכיון המדינה (חצ-5973/2), נרשם שדה־פלמה אמר, באנגלית, שישראל ממעיטה מאוד בהערכת הדרך שעשו המצרים. גזית, לפי המברק, הטיל ספק אם המצרים מוכנים לראות בהסדר החלקי קודם כול הסכם לפתיחת התעלה.תיעוד מדיניאבן ונציג ארצות הברית, 21 באוקטובר 1971תיעוד מדיניארכיון המדינה — תיק חצ-5973/2: מרדכי גזית, ביקור מ. גזית בוושינגטון
מקורות והערות קריאה (2)
המקור המוביל
ארכיון המדינה — תיק חצ-5973/2: מרדכי גזית, ביקור מ. גזית בוושינגטון ↗תיק של משרד החוץ, 50 עמודים סרוקים, שנקרא במלואו לצורך האתר. רישומי השגרירות בוושינגטון על שיחותיו של גזית במחלקת המדינה ב־20–21 ביולי 1970 ובספטמבר 1971. את הרישומים כתבו אנשי השגרירות; דבריו מובאים בהם בלשון עקיפה.
- תיעוד מדיני[ISA59732] ארכיון המדינה — תיק חצ-5973/2: מרדכי גזית, ביקור מ. גזית בוושינגטון ↗
תיק של משרד החוץ, 50 עמודים סרוקים, שנקרא במלואו לצורך האתר. רישומי השגרירות בוושינגטון על שיחותיו של גזית במחלקת המדינה ב־20–21 ביולי 1970 ובספטמבר 1971. את הרישומים כתבו אנשי השגרירות; דבריו מובאים בהם בלשון עקיפה.
- תיעוד מדיני[FR71] אבן ונציג ארצות הברית, 21 באוקטובר 1971 ↗
FRUS 1969–1976, כרך XXIII, מסמך 261. מברק מן השגרירות האמריקאית בישראל.