מול השגרירות האמריקאית

חלקו בסיפור: בין המלחמות, כסמנכ״ל משרד החוץ לענייני צפון אמריקה, עמד גזית מול השגרירות האמריקאית: קיבל ממנה עמדות, בירר אותן ושמר על האינטרס הישראלי בפרטים.

בשנים שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים היה גזית אחד מאנשי הקשר של השגרירות האמריקאית בממשלה. מברקים אמריקאיים בני הזמן מראים את העבודה השקטה הזאת: מסירת עמדות, בירורן, והגנה על האינטרס הישראלי בפרטי הנוהל.

ב־26 באוגוסט 1970, שבועות ספורים אחרי הפסקת האש שסיימה את מלחמת ההתשה, מסר לו סגן ראש הנציגות האמריקאית את עמדת וושינגטון: מצרים אינה רשאית להזיז סוללות טילים בתוך אזור ההקפאה. באותה שיחה העביר לו גם את טענות מצרים על הפרות מצד ישראל, והציע שיימסרו לבחינת הגורמים הצבאיים.

מברק של שגרירות ארצות הברית מ־11 בספטמבר 1970 מתעד פנייה של גזית, אז סמנכ״ל משרד החוץ, לממונה על השגרירות בעניין אתרי טילי SA-3 חדשים. בהצביעו על הצוותים הסובייטיים הטיל על מוסקבה אחריות ישירה להפרת הקפאת המצב הצבאי, וביקש שוושינגטון תעלה זאת בפניה. הממונה המליץ לבחון את הפנייה בדחיפות, בכפוף לאימות אמריקאי; המברק אינו מתעד תוצאה.

ב־23 באפריל 1971, ימים ספורים אחרי שגולדה מאיר מסרה לאמריקאים את הצעת ישראל להסדר בתעלת סואץ, הגיעה תשובה אמריקאית בכתב. גזית מסר לנציג האמריקאי הודעה קצרה ומדויקת: ישראל תדון בכך עם השגריר בשבוע הבא, ומבקשת שלא יימסר שום מסמך למצרים. כך נראית יד שמכוונת את הקצב: נוסח שלא הוסכם לא יוצא לדרך.3 מקורות+

כל הסיפורים משירות המדינה