רקע היסטורי ושאלות להעמקה
וושינגטון, תחילת נובמבר 1973. גולדה מאיר מגיעה כשבוע אחרי הפסקת האש, והמצב בדרום מוזר: הארמייה השלישית המצרית מכותרת, ומאות שבויים ישראלים בידי מצרים וסוריה. מי ישחרר את מי, ובאיזה מחיר?
ארצות הברית רצתה לייצב את הפסקת האש, להקל את לחץ הנפט על העולם ולבנות מעמד בקהיר. ישראל רצתה את שבוייה ואת הסרת המצור הימי שהטילה מצרים בפתח הים האדום. ב־11 בנובמבר נחתם הסכם שש הנקודות, על שמירת הפסקת האש, על אספקה לארמייה המכותרת ועל חילופי שבויים. הוא נחתם בקילומטר ה־101 של כביש קהיר–סואץ, שבו נפגשו קציני שני הצבאות.
למה זה חשוב. זו הייתה הפגישה הראשונה של גולדה מאיר עם הנשיא ניקסון אחרי המלחמה, ובה נקבע כיוון לשיחות הישירות בין קציני ישראל ומצרים, הראשונות מאז 1949.
שאלה למחשבה
איך מתרגמים את מה שהושג בשדה להסדר מדיני, בלי לאבד את התמיכה האמריקאית שהמדינה נשענה עליה?
למה זה היה קשה. השאלה היכן עבר ״קו 22 באוקטובר״, הקו שבו עמדו הכוחות כשנכנסה הפסקת האש לתוקף, הייתה פתוחה. אספקה לארמייה המכותרת הייתה קלף מיקוח, אבל גם עניין הומניטרי ופוליטי שהעולם עקב אחריו.
חלקו בסיפור: בנובמבר 1973 ישב גזית לצד גולדה מאיר בשיחות בוושינגטון ובחדר הסגלגל, רשם אותן, והציע לקיסינג׳ר נוסחה מעשית לחילופי השבויים.
בתום המלחמה יצא גזית עם גולדה מאירראש הממשלה, 1969–1974. גזית עמד בראש לשכתה פעמיים: כשהייתה שרת החוץ, בסוף שנות ה־50, וכמנכ״ל משרד ראש הממשלה מ־1973.מה רצה: ביטחון לישראל, ושלום במשא ומתן ישיר, בלי חזרה לקווי 1967.עוד על גולדה מאיר ב״אנשים ואירועים״ ← לוושינגטון, וישב לצדה בשיחות בבית הלבן. הדיון עסק באספקה לכוחות המצריים, בקווים הצבאיים ובאפשרות להתקדם להסדר. הוא הציע להדגיש את השיחות הישירות בין הגנרלים, בחן ניסוח חלופי לפריסה מחדש והזכיר את הפצועים.
באותו יום נכנס גזית עם גולדה מאיר, השגריר שמחה דיניץשגריר ישראל בוושינגטון מ־1973.מה רצה: נשק ותמיכה אמריקאית, בזמן המלחמה ואחריה.עוד על שמחה דיניץ ב״אנשים ואירועים״ ← והאלוף אהרן יריבאלוף, לשעבר ראש אמ״ן, אגף המודיעין של צה״ל, ויועץ לראש הממשלה.מה רצה: לנצל את הפסקת האש לשיחות צבאיות ישירות עם מצרים, בקילומטר ה־101.עוד על אהרן יריב ב״אנשים ואירועים״ ← לחדר הסגלגל, לפגישה עם הנשיא ריצ׳רד ניקסוןנשיא ארצות הברית, 1969–1974.מה רצה: יציבות במזרח התיכון וריסון ההשפעה הסובייטית, בלי עימות ישיר בין המעצמות.עוד על ריצ׳רד ניקסון ב״אנשים ואירועים״ ← ועם הנרי קיסינג׳רהיועץ לביטחון לאומי ומזכיר המדינה של ארצות הברית.מה רצה: להוציא את ברית המועצות מהמזרח התיכון, ולהפוך את ארצות הברית למתווכת היחידה, בהסכמים בשלבים.עוד על הנרי קיסינג׳ר ב״אנשים ואירועים״ ←. גולדה הודתה לנשיא על הרכבת האווירית, מטוסי התובלה שהטיסו לישראל נשק ותחמושת בימי המלחמה, וסיפרה על השבויים ועל מחיר המלחמה.
ניקסון תיאר את ההחלטות שקיבל בימי המלחמה והפציר בה לנצל את השיחות הישירות שנפתחו בין הגנרלים. בסוף הפגישה ליווה הנשיא את ראש הממשלה אל מדרגות גן הוורדים, לצילומים.
למחרת, ב־2 בנובמבר, נמשכו השיחות עם קיסינג׳ר עד אחרי חצות בבלייר האוס. הוויכוח נסב על השבויים הישראלים במצרים: קיסינג׳ר ביקש מישראל להסכים עקרונית לחזור לקווי 22 באוקטובר, וגולדה סירבה להתיר שיירות לארמייה השלישית בלי שהשבויים יחזרו. גזית חיפש דרך מעשית. ״האם תוכל להבטיח מועדים ונהלים למשא ומתן?״
שאל, ובהמשך הציע שקיסינג׳ר יצא מקהיר עם הודעה שהמשא ומתן ייפתח ב־15 בדצמבר, ושבאותו מועד יוחלפו השבויים. ״זו תהיה הודעה נהדרת,״ השיב קיסינג׳ר.
בארכיון צה״ל (תיק 14–58/79) שמורים הרישומים שערך גזית בעברית לפגישות של 1 בנובמבר, עם ניקסון ועם קיסינג׳ר, ולפגישות עם קיסינג׳ר ב־2 וב־3 בנובמבר, וגם מסמך ״מסקנות״ שכתב על הביקור ב־5 בנובמבר. את פגישת 4 בנובמבר רשם מרדכי שלוציר בשגרירות ישראל בוושינגטון.עוד על מרדכי שלו ב״אנשים ואירועים״ ←. לפי ההיסטוריון אלק אפשטייןהיסטוריון; כתב על יחסי ישראל ומצרים.עוד על אלק אפשטיין ב״אנשים ואירועים״ ←, הנשען על מסמך המסקנות, קיסינג׳ר נימק אז את דחיית הבקשות לנשק לשיקום הכוח אחרי המלחמה במשבר האמון סביב ניקסון בעקבות פרשת ווטרגייט, השערורייה שהביאה לבסוף להתפטרותו.
הרישומים שמורים גם בתיק של משרד החוץ בארכיון המדינה (חצ-5973/5), שנקרא כאן במלואו. הרישום העברי של הפגישה עם ניקסון, ארבעה עשר עמודים, נחתם בחתימת ידו. בתיק שמור גם ניתוח בן ארבעה עמודים שכתב ב־5 בנובמבר, עם תום הביקור: ״ביקור ראש הממשלה בארצות הברית (נקודות לסכום)״.
״חולשתה של ארה״ב נובעת משני טעמים״, כתב: ״חולשתה הנוראה של הנשיאות ומשבר האימון הטוטאלי המאפיין את היחסים בין הנשיא לעם״, והמחסור בפריטים צבאיים חיוניים. מתחת לחתימתו הוסיף: ״ניתוח זה נרשם בחפזון וללא אפשרות לבדוק עם חברים אחרים אם הוא נראה להם.״תיעוד מדיניהשיחות בוושינגטון, 1 בנובמבר 1973תיעוד מדיניFRUS — גולדה מאיר אצל הנשיא ניקסון, נובמבר 1973תיעוד מדיניFRUS — בבלייר האוס, 2 בנובמבר 1973ספר או מאמראלק אפשטיין — ישראל ומצרים: חצי מאה בלי מלחמה (ברוסית)תיעוד מדיניארכיון המדינה — תיק חצ-5973/5: מרדכי גזית, שיחות ראש הממשלה גולדה מאיר בוושינגטון
מקורות והערות קריאה (5)
המקור המוביל
FRUS — בבלייר האוס, 2 בנובמבר 1973 ↗FRUS, כרך XXV, מסמך 312. השיחה של גולדה מאיר וצוותה עם קיסינג׳ר על השבויים ועל קווי 22 באוקטובר; שאלותיו והצעותיו של גזית.
- תיעוד מדיני[ISA59735] ארכיון המדינה — תיק חצ-5973/5: מרדכי גזית, שיחות ראש הממשלה גולדה מאיר בוושינגטון ↗
תיק של משרד החוץ, 114 עמודים סרוקים, שנקרא במלואו לצורך האתר. בתיק: הרישומים העבריים של שיחות גולדה מאיר עם הנשיא ניקסון ועם קיסינג׳ר בימים הראשונים של נובמבר 1973, רישום הפגישה עם ניקסון בחתימת גזית, והניתוח החתום שכתב ב־5 בנובמבר 1973, ״ביקור ראש הממשלה בארצות הברית (נקודות לסכום)״, ארבעה עמודים. מזכר אחד מ־2 בנובמבר 1973 הוצא מן התיק.
- תיעוד מדיני[D2] השיחות בוושינגטון, 1 בנובמבר 1973 ↗
FRUS, כרך XXV, מסמך 305. השתתפות גזית בדיון על שיחות ישירות, פריסה מחדש ושבויים.
- תיעוד מדיני[FR73N] FRUS — גולדה מאיר אצל הנשיא ניקסון, נובמבר 1973 ↗
FRUS, כרך XXV, מסמך 306. החדר הסגלגל. גזית בפגישה, כמנכ״ל משרד ראש הממשלה.
- תיעוד מדיני[FR73B] FRUS — בבלייר האוס, 2 בנובמבר 1973 ↗
FRUS, כרך XXV, מסמך 312. השיחה של גולדה מאיר וצוותה עם קיסינג׳ר על השבויים ועל קווי 22 באוקטובר; שאלותיו והצעותיו של גזית.
- ספרים, מאמרים ומכתבים[EPS22] אלק אפשטיין — ישראל ומצרים: חצי מאה בלי מלחמה (ברוסית) ↗
המכון למזרח התיכון, מוסקבה, 2022. עמ׳ 28–33: רישומי גזית לפגישות 1–3 בנובמבר 1973 ומסמך ה״מסקנות״ שלו מ־5 בנובמבר, בארכיון צה״ל, תיק 14–58/79 (את פגישת 4 בנובמבר רשם מרדכי שלו); הקשר לווטרגייט בעמ׳ 32; והפגישה בווינה, 22–26 במרץ 1973, לפי זיכרונות פרימאקוב (מהדורת 2012, עמ׳ 286–287).