רקע היסטורי ושאלות להעמקה
דצמבר 1973. המלחמה נגמרה, אבל הצבאות עדיין עומדים זה מול זה, צמודים, משני צדי התעלה. ב־21 בחודש נפתחה בז׳נבה ועידת שלום, ועשרה ימים אחר כך הלכה ישראל לבחירות, בצל המלחמה.
הנרי קיסינג׳רהיועץ לביטחון לאומי ומזכיר המדינה של ארצות הברית.מה רצה: להוציא את ברית המועצות מהמזרח התיכון, ולהפוך את ארצות הברית למתווכת היחידה, בהסכמים בשלבים.עוד על הנרי קיסינג׳ר ב״אנשים ואירועים״ ← ביקש להשתמש בוועידה כמסגרת, ולהשיג בפועל הסכמים נפרדים, צעד אחר צעד, על הפרדת כוחות, כלומר הרחקת הצבאות זה מזה.
למה זה חשוב. ועידת ז׳נבה הייתה הפעם הראשונה שבה ישבו ישראל ומדינות ערב סביב שולחן שלום אחד. היא התכנסה לזמן קצר בלבד, אבל פתחה את הדרך להסכמי הפרדת הכוחות. השאלות המעשיות שגזית העלה, פיקוח ומרחקים, הן בדיוק מה שהפך הסכמים כאלה לאפשריים.
שאלה למחשבה
איך הופכים רעיון כללי של ״הפרדת כוחות״ לקווים, למספרי חיילים, לפיקוח וללוחות זמנים?
למה זה היה קשה. ישראל חששה מוועידה שבה ברית המועצות והעולם הערבי יתאמו עמדות נגדה. היו גם שאלות פתוחות על השתתפות סוריה ועל השבויים הישראלים בידיה.
חלקו בסיפור: לקראת ועידת ז׳נבה, בדצמבר 1973, תיאם גזית את צוותי המומחים שהכינו לממשלה ״תפריט״ של אפשרויות לכל נושא, ובדיון עם קיסינג׳ר העלה את השאלות המעשיות: פיקוח, מרחקים ועומק הרצועות בין הכוחות.
מה זה בעצם ״צוות חשיבה״? קבוצת מומחים שתפקידה לחשוב, לא להחליט. בדצמבר 1973, שבועות אחרי המלחמה, ישראל התכוננה לוועידת ז׳נבה, הפעם הראשונה שבה תשב עם שכנותיה סביב שולחן שלום אחד.
שם היו אמורות לעלות שאלות כמו היכן יעבור הקו בין הצבאות בסיני, אילו הסדרי ביטחון לדרוש, ומה ישראל מוכנה לתת ומה תבקש בתמורה. ב־10 בדצמבר דיווחה סוכנות JTA שכדי להתכונן הוקמו כמה צוותים כאלה: בכירים ממשרד החוץ וממשרד ראש הממשלה וקציני מודיעין, שנעזרו גם במומחים מבחוץ.
כל צוות פרס לפני הממשלה את כל האפשרויות בנושא שלו, עם הנתונים, כמו תפריט. הצוותים לא המליצו; את הבחירה עשתה הממשלה. את עבודתם תיאם גזית. היעד היה תחילת ינואר 1974, כי לפני הבחירות בישראל, ב־31 בדצמבר, לא ציפו לדיון של ממש בז׳נבה.
בדצמבר 1973, לקראת כינוס ועידת ז׳נבה, דיווח הנרי קיסינג׳רהיועץ לביטחון לאומי ומזכיר המדינה של ארצות הברית.מה רצה: להוציא את ברית המועצות מהמזרח התיכון, ולהפוך את ארצות הברית למתווכת היחידה, בהסכמים בשלבים.עוד על הנרי קיסינג׳ר ב״אנשים ואירועים״ ← לגולדה מאירראש הממשלה, 1969–1974. גזית עמד בראש לשכתה פעמיים: כשהייתה שרת החוץ, בסוף שנות ה־50, וכמנכ״ל משרד ראש הממשלה מ־1973.מה רצה: ביטחון לישראל, ושלום במשא ומתן ישיר, בלי חזרה לקווי 1967.עוד על גולדה מאיר ב״אנשים ואירועים״ ← ולשריה בלשכת ראש הממשלה על רעיונותיו של אנואר סאדאתנשיא מצרים, 1970–1981.מה רצה: להחזיר את סיני למצרים, ולהעביר את מצרים מחסות סובייטית לאמריקאית.עוד על אנואר סאדאת ב״אנשים ואירועים״ ← להפרדת הכוחות בסיני. גזית ייצג בדיון את לשכת ראש הממשלה, לצד אלון, אבן, משה דייןשר הביטחון, 1967–1974, ושר החוץ, 1977–1979.מה רצה: גבולות בני הגנה; ואחרי 1977, כשר החוץ, שלום עם מצרים.עוד על משה דיין ב״אנשים ואירועים״ ←, שמחה דיניץשגריר ישראל בוושינגטון מ־1973.מה רצה: נשק ותמיכה אמריקאית, בזמן המלחמה ואחריה.עוד על שמחה דיניץ ב״אנשים ואירועים״ ←, אלעזר ויריב.
במזכר השיחה נרשמו שתי שאלות שהעלה גזית: האם ייקבע הסדר פיקוח, ומה יהיו המרחקים ועומק הרצועות שיפרידו בין הכוחות. שאלות שנשמעות טכניות, אבל מהן נבנה בסוף ההסכם עצמו: אזורים שבהם הוגבלו הכוחות והנשק, ופיקוח של האו״ם ביניהם.
בקלסר הצוות שלו בארכיון המדינה (א-4183/10) שמור הנייר על כללי הנוהל בוועידה. על הפתק שצורף אליו נכתב: ״המסמך הוכן ע״י ועדה בינמשרדית (בראשותו של מ. גזית) בינואר 1974.״
על הצוות הבכיר כתב גזית לראש הממשלה, יצחק רביןראש הממשלה, 1974–1977; קודם לכן סגן הרמטכ״ל ושגריר בוושינגטון.מה רצה: להתקדם צעד אחר צעד, בהסכמי ביניים, תמורת ערבויות ונשק אמריקאי.עוד על יצחק רבין ב״אנשים ואירועים״ ←, בספטמבר 1974, במכתב השמור בארכיון המדינה (חצ-5977/7): ״קיים צוות בכיר מאז דצמבר 1973 (ערב כינוסה של ועידת ג׳נבה) בראשותי״, ובו היועץ המשפטי לממשלה, אלופים, מנכ״ל האוצר ומנכ״ל משרד החוץ. הצוות הכין כמה ניירות מטה, וגזית הציע לכנסו שוב לקראת הסבב הבא עם מצרים. ובשולי המכתב: ״עצם קיום הצוות נשמר בשעתו בהצלחה רבה בסוד״.תיעוד מדינימאיר וקיסינג׳ר על הפרדת הכוחות, דצמבר 1973תיעוד מדיניJTA — ״צוותי חשיבה״ מכינים את ישראל לשיחות ז׳נבה, 10 בדצמבר 1973תיעוד מדיניארכיון המדינה — תיק א-4183/10: המנכ״ל מרדכי גזית, מגעים מדיניים עם מצרים, צוות גזיתתיעוד מדיניארכיון המדינה — תיק חצ-5977/7: מרדכי גזית, צוות העבודה, נובמבר 73
מקורות והערות קריאה (4)
המקור המוביל
ארכיון המדינה — תיק חצ-5977/7: מרדכי גזית, צוות העבודה, נובמבר 73 ↗תיק של משרד החוץ, 166 עמודים סרוקים, שנקרא במלואו לצורך האתר. ניירות המטה של הצוות הבכיר שבראשו עמד גזית מדצמבר 1973: מכתביו החתומים אל ראש הממשלה מ־15 בפברואר ומ־22 בספטמבר 1974, ורישום של שיחתו עם מתכנני צה״ל ב־27 במאי 1971. ניירות הצוות שאינם חתומים אינם מיוחסים לו.
- תיעוד מדיני[ISA418310] ארכיון המדינה — תיק א-4183/10: המנכ״ל מרדכי גזית, מגעים מדיניים עם מצרים, צוות גזית ↗
תיק של משרד ראש הממשלה, 169 עמודים סרוקים, 1973–1975, שנקרא במלואו לצורך האתר. זהו קלסר העבודה של הצוות שבראשו עמד גזית באביב 1975: טיוטות, תזכירים וחוות דעת משפטיות לקראת אפשרות של הסדר כולל ושל חידוש ועידת ז׳נבה, עם פתקים שמציינים את מחבר כל נייר. ביניהם ״הצעה להסדר כולל״ מ־25 במאי 1975, שישה עמודים, שעליה נכתב שחוברה בידי מ. גזית וטרם נדונה בצוות. אין בתיק רשימה של חברי הצוות ולא פרוטוקולים.
- תיעוד מדיני[ISA59777] ארכיון המדינה — תיק חצ-5977/7: מרדכי גזית, צוות העבודה, נובמבר 73 ↗
תיק של משרד החוץ, 166 עמודים סרוקים, שנקרא במלואו לצורך האתר. ניירות המטה של הצוות הבכיר שבראשו עמד גזית מדצמבר 1973: מכתביו החתומים אל ראש הממשלה מ־15 בפברואר ומ־22 בספטמבר 1974, ורישום של שיחתו עם מתכנני צה״ל ב־27 במאי 1971. ניירות הצוות שאינם חתומים אינם מיוחסים לו.
- תיעוד מדיני[FR73] מאיר וקיסינג׳ר על הפרדת הכוחות, דצמבר 1973 ↗
FRUS 1969–1976, כרך XXV, מסמך 401. מזכר שיחה בלשכת ראש הממשלה.
- תיעוד מדיני[JTA73G] JTA — ״צוותי חשיבה״ מכינים את ישראל לשיחות ז׳נבה, 10 בדצמבר 1973 ↗
דיווח בן הזמן, באנגלית. הצוותים מגישים לממשלה את האפשרויות, והממשלה קובעת את העמדות; ״את עבודתם מתאם מרדכי גזית, מנכ״ל משרד ראש הממשלה״ (בפסקה האחרונה).