בימים האחרונים של מלחמת יום הכיפורים ובשבוע שאחריה עמד גזית, מנכ״ל משרד ראש הממשלה, בקצה הישראלי של ערוץ המברקים בין לשכת גולדה מאיר לשגרירות בוושינגטון. המברקים של השגריר שמחה דיניץ ושל הציר מרדכי שלו הופנו אליו, ובאמצעותו יצאו מהלשכה עמדות, הנחיות ודיווחים. ההיסטוריון חגי צורף, שחקר את המברקים שנפתחו לעיון ב־2022, מתעד את התפקיד הזה יום אחר יום.
ב־19 באוקטובר, כשהתברר שהפסקת אש קרובה וקיסינג׳ר עומד לטוס למוסקבה, ניסח גזית במברק לדיניץ את עמדת ישראל: ״חיוני בעינינו שמלחמה איומה זו לא תסתיים בהפסקת אש מפוקפקת בלבד. אנו חותרים לכניסה למו״מ ולהשגת חוזי שלום.״ לפי צורף, זו הייתה עמדת הממשלה, והיה בה חידוש: נכונות לדבר על שלום מלא, ולא רק על הסדרים בשלבים. למחרת דיווח לדיניץ גם על משבר הנפט המתפתח.
ב־22 באוקטובר הגיע קיסינג׳ר ישירות ממוסקבה. אחרי רבע שעה בארבע עיניים עם גולדה מאיר בהרצליה הצטרפו לשיחה גזית ועוזרו של קיסינג׳ר, פיטר רודמן, ובהמשך דיווח גזית לדיניץ על השיחות. בימים שאחר כך, כשהלחימה נמשכה למרות הפסקת האש וארצות הברית דרשה לחזור לקווי 22 באוקטובר, יצאו דרכו המברקים שהציגו את עמדת ישראל: הלחימה נמשכת בגלל ההפרות המצריות. בבוקר 24 באוקטובר, במסגרת דיווחיו השוטפים, עדכן את דיניץ על המצב בחזיתות כדי שיעביר אותו לאמריקאים. לפי פרסום ארכיון המדינה, כתב: ״כללית שרר הלילה שקט בחזית המצרית״, ומצב דומה שרר בחזית הסורית. הקרבות לא פסקו לגמרי באותו יום, והמגעים סביב הפסקת האש רק החריפו.
ב־29 באוקטובר העביר לו דיניץ את הודעת קיסינג׳ר שהנשיא ניקסון ישמח לקבל את ראש הממשלה. למחרת, ביום אחד של דיונים, התכוננה ההנהגה לביקור, וגזית סיכם במברק לדיניץ את ששת הנושאים שישראל תעלה בוושינגטון: האספקה לארמייה השלישית הנצורה, חילופי השבויים והסרת המצור הימי, הישארות צה״ל בקווים שבהם עמד, הצעת ישראל לחילופי שטחים, בירור מה הובטח לסובייטים, והמשך אספקת הנשק. בנושאים האלה נפתחו השיחות בבית הלבן ב־1 בנובמבר.[TZ1][ISA24]