רקע היסטורי ושאלות להעמקה
דצמבר 1960. בוושינגטון מתגלה סוד: בנגב, בסיוע צרפת, ישראל בונה כור גרעיני. הממשל החדש של קנדי, שחשש מהתפשטות נשק גרעיני במזרח התיכון, דורש תשובות. מכאן ואילך מתנהלת כל שיחה בין המדינות גם בצל דימונה.
וושינגטון דרשה מידע וביקורים באתר. דוד בן־גוריוןראש הממשלה הראשון של ישראל.מה רצה: מדינה חזקה, ובעלות ברית מחוץ לטבעת העוינות.עוד על דוד בן־גוריון ב״אנשים ואירועים״ ← הסכים לביקורים אמריקאיים, והראשון שבהם התקיים ב־1961.
למה זה חשוב. הכור בדימונה הוא מן ההחלטות הגורליות בתולדות ישראל, והדרך שבה הוסדרה הסוגיה מול וושינגטון בשנות ה־60 עיצבה את היחסים בין המדינות לדורות. הביקורים האמריקאיים היו המבחן הראשון לשאלה אם אפשר לשמור גם על הסוד וגם על הידידות.
שאלה למחשבה
איך עונים לבעלת ברית שדורשת שקיפות, בלי לחשוף את מה שישראל החליטה לא לחשוף, ובלי לאבד את אמונה?
למה זה היה קשה. ישראל ביקשה לשמור על סודיות ועל חופש פעולה, וארצות הברית ביקשה שקיפות. שני הצדדים רצו לחזק את הקשר ביניהם, בלי שהסוגיה תפגע בו.
חלקו בסיפור: ב־1961 תיאם גזית, מן השגרירות בוושינגטון, את ביקורם הראשון של מדענים אמריקאים בכור בדימונה.
באביב 1961 תיאם גזית עם משרד החוץ האמריקאי את ביקורם הראשון של מדענים אמריקאים בדימונה. הוא ניהל את המגעים על מועד הביקור ועל הסידורים לקראתו, כפי שעולה מאוסף המסמכים של National Security Archive.
השיחות עם מחלקת המדינה התקדמו צעד אחר צעד. ב־17 באפריל 1961 הציע לו עוזר המזכיר ג׳ונס שהביקור יהיה ״שקט״ ולא ״סודי״. ב־1 במאי שוחח עמו על הביקור סגן עוזר המזכיר ארמין מאייר. וב־16 במאי דיווח פיליפ פארלי, העוזר המיוחד למזכיר המדינה לענייני אנרגיה אטומית, על שיחה עמו על הביקור ועל מטרותיו.
שבועיים אחר כך, ב־30 במאי 1961, נפגשו דוד בן־גוריוןראש הממשלה הראשון של ישראל.מה רצה: מדינה חזקה, ובעלות ברית מחוץ לטבעת העוינות.עוד על דוד בן־גוריון ב״אנשים ואירועים״ ← וג׳ון קנדינשיא ארצות הברית, 1961–1963. גזית כתב ספר על מדיניותו.מה רצה: למנוע את התפשטות הנשק הגרעיני, גם בדימונה, ולבנות יחסים גם עם מדינות ערב.עוד על ג׳ון קנדי ב״אנשים ואירועים״ ← במלון וולדורף אסטוריה בניו יורק, ודימונה עמדה בראש השיחה. ב־7 ביוני שלח גזית למשרד החוץ את הרישום הישראלי של הפגישה שערך אברהם הרמןשגריר ישראל בוושינגטון, 1959–1968; גזית היה סגנו בשגרירות.מה רצה: קשר קרוב לממשל קנדי, בלי שהוויכוח על דימונה יפגע בו.עוד על אברהם הרמן ב״אנשים ואירועים״ ←, עם נספח על ״הכור האטומי״, במכתב לוואי משלו. המסמך שמור היום בארכיון המדינה.
מאחורי ההחלטות הגדולות של בן־גוריון וקנדי עמדו פרטים קטנים, מועדים וסידורים, ואותם החזיק גזית.תיעוד מדיניThe First American Visit to Dimonaתיעוד מדיניהארכיון הדיגיטלי של מרכז וילסון — מסמכים על מרדכי גזיתתיעוד מדינירישום השגריר הרמן של פגישת בן־גוריון וקנדי, במכתב לוואי של מרדכי גזית
מקורות והערות קריאה (3)
המקור המוביל
הארכיון הדיגיטלי של מרכז וילסון — מסמכים על מרדכי גזית ↗מרכז וילסון, וושינגטון. מזכרי שיחה של מחלקת המדינה מאפריל–יוני 1961 על הביקור האמריקאי בדימונה, ורישום פגישתו של גזית עם ויקטור לואיס ב־15 ביוני 1973. הרישום שמור בארכיון המדינה (חטיבה 130, משרד החוץ, תיק 5973/4), ופורסם בתרגום לאנגלית בידי גיא לרון (CWIHP e-Dossier 31, 2012).
- תיעוד מדיני[WC1] הארכיון הדיגיטלי של מרכז וילסון — מסמכים על מרדכי גזית ↗
מרכז וילסון, וושינגטון. מזכרי שיחה של מחלקת המדינה מאפריל–יוני 1961 על הביקור האמריקאי בדימונה, ורישום פגישתו של גזית עם ויקטור לואיס ב־15 ביוני 1973. הרישום שמור בארכיון המדינה (חטיבה 130, משרד החוץ, תיק 5973/4), ופורסם בתרגום לאנגלית בידי גיא לרון (CWIHP e-Dossier 31, 2012).
- תיעוד מדיני[WCG61] רישום השגריר הרמן של פגישת בן־גוריון וקנדי, במכתב לוואי של מרדכי גזית ↗
הארכיון הדיגיטלי של מרכז וילסון, 7 ביוני 1961; ארכיון המדינה, תיק 130.02/3294/7. פורסם בקובץ של אבנר כהן וויליאם בר, National Security Archive, תדריך 547 (2016).
- תיעוד מדיני[D12] The First American Visit to Dimona ↗
National Security Archive, אוניברסיטת ג׳ורג׳ וושינגטון. מבוא לאוסף מסמכים על תיאום הביקור ב־1961.